דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / היסוד לעצמאות הוא ניתוק מהבורא

היסוד לעצמאות הוא ניתוק מהבורא

ה"פתיחה לחכמת הקבלה" היא פתיחה מאוד חשובה שכתב בעל הסולם כדי להכין את האדם ללימוד מתוך ספר הזוהר עם פירוש הסולם. בעזרתה האדם יוכל להתקרב במידה מסוימת לספר הזוהר, כי בלי פירוש הסולם ספר הזוהר בכלל לא מובן לנו. ה"פתיחה לחכמת הקבלה" כוללת בתוכה את כל חכמת הקבלה ששייכת לירידת העולמות מלמעלה למטה ואת מה שהאר"י גילה בספרו "עץ החיים".

אברהם היה זה שגילה את השתלשלות העולמות, ואחריו משה תאר אותה בספר התורה, אבל בצורה נסתרת, מוצפנת. ועכשיו אנחנו לומדים כדי לממש את השתלשלות העולמות הלכה למעשה, לכן חייבים לגלות אותה בצורה מובנת ומתאימה למימוש ולשימוש.

משום כך, בעל הסולם מסביר את כל חכמת הקבלה מתחילתה, מהמקור שממנו נובעת מחשבת הבריאה וכיצד בהתאם למחשבה הזאת נבראה ומתגשמת הבריאה. הבורא, הכוח העליון של השפעה ואהבה, בורא מחוץ לו משהו הפוך ממנו. אם הבורא הוא כוח ההשפעה אז הוא חייב לברוא כוח הקבלה. אבל, אחרי שכוח הקבלה נברא, הוא נעלם בתוך כוח ההשפעה, כלומר, הוא מנוהל על ידו במאה אחוז. לכן, הנברא כאילו לא קיים. כי לא חשוב החומר, אלא חשוב האם יש לו עצמאות מהבורא או לא?

נשאלת השאלה, כיצד יתכן שהוא יהיה עצמאי? כיצד אפשר לברוא משהו שאחר כך יהיה עצמאי לגמרי, אם זה יצא מהבורא? הרי כל מה שיש לנברא נובע מהבורא ואי אפשר לנתק את הקשר הזה. לא יתכן שלנברא יהיה משהו חדש, כי גם כל דבר חדש שבו נובע מהבורא. חוץ מהבורא לא קיים שום דבר בעולם.

אז כיצד אפשר להביא את הנברא לעצמאות? זה כאילו שולל וסותר את ייחודיות הבורא בעולם, מנוגד להיגיון, כי אם ישנו מקור אחד שממנו נובע הכול וחוץ ממנו לא קיים כלום, אז כיצד יתכן שלנברא תהיה עצמאות כלשהי, עד כדי כך שהוא יכול להיות נגד בוראו ולא בצורה מלאכותית, אלא באמת לפי רצונו?

מסתתר כאן עומק גדול מאוד שלא מובן לנו. אנחנו משיגים את העצמאות הזאת רק אחרי שמסיימים את כל התיקון. אבל, בינתיים אנחנו צריכים ללמוד את כל השלבים שלפיהם הבורא ברא את הנברא כדי לאפשר לו בחירה חופשית.

העצמאות היא ניתוק של הנברא מהבורא, אבל כשיש לנברא כוח, רגש ושכל משלו, כל מה שדרוש כדי להיות עצמאי. ולא רק כדי להתקיים, אלא כדי לקבוע בעצמו את מעשיו, את עצמאותו, כדי לעלות לדרגת הבורא. התהליך הזה והתוצאה נראים לנו כבלתי אפשריים. לכן, הרצון לקבל שנברא על ידי הבורא כהפוך ממנו ומנוהל על ידו, צריך לעבור דרך שרשרת שינויים, שכתוצאה מהם ירכוש עצמאות, כוח לקבוע את עצמאותו בהתאם לשכל ולרגש שלו.

לשם כך, הרצון להנות מתנתק מהבורא ומתחבר אליו המון פעמים, כלומר, עובר עליות וירידות. בזכות זה אנחנו מתחילים להשוות בין המצבים, ללמוד מהם, בהתחלה אנחנו משווים בין כל ירידה ועליה ואחר כך בודקים את העליות והירידות זו לעומת זו.

כתוצאה מהניסיון המצטבר של השוואה בין העליות והירידות ובדיקת המצבים העתידיים לעומת המצבים שבעבר, נבנה השכל והרגש שלנו. מתוך השוואה בין אין ספור עליות וירידות וההתקשרויות השונות ביניהן, נבנים הרגש והשכל המפותחים ונבנים השילובים השונים ביניהם.

בסופו של דבר, הלימוד של הבורא מביא את הנברא לעצמאות, כי "ממעשיך הכרנוך". הנברא לומד כיצד הבורא מתנהג עימו, כך בהתאם לזה הוא בונה את עצמו כלפי הבורא. מסתבר, שהיסוד לעצמאות הוא ניתוק מהבורא!

מתוך "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ד': "ולפיכך בהיותם כרוכים זה בזה יחד, מתבטל הרצון לקבל באור שבו. ואינו יכול לקבוע את צורתו אלא אחר הסתלקות האור ממנו פעם אחת, כי אחר הסתלקות האור ממנו הוא מתחיל להשתוקק מאד אחריו, והשתוקקות הזאת קובעת ומחליטה את צורת הרצון לקבל כראוי, ואח"ז כשהאור חוזר ומתלבש בו (זאת אומרת, מתחדש הקשר בין הנברא לבורא), הוא נבחן מעתה לב' ענינים נבדלים," הבורא והנברא (הנברא כבר השיג עצמאות). כלי ואור, או גוף וחיים. ושים כאן עיניך כי הוא עמוק מכל עמוק."

מתוך שיעור על פי "פתיחה לחכמת הקבלה", 02.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ביטחון מקשר עם הסביבה
צמד של הבורא והעם בכינור אחד
לטובת ההתקדמות הרוחנית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/x31oE

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest