דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הינומה על פני האין סוף

הינומה על פני האין סוף

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר" אות מ"ב:

"והנה נתבארו ה' עולמות, שהם כוללים כל המציאות הרוחנית, הנמשכת מא"ס ב"ה עד העוה"ז. אמנם, הם כלולים זה מזה. ויש, בכל עולם מהם, כללות ה' העולמות."

בשביל מה בעצם דרושים העולמות? האם לא מספיק לנו עולם אין סוף? ובכל זאת הוא יורד מהמדרגה הרוחנית השלמה שלו שכולה בעל מנת להשפיע, לדרגות השפעה יותר ויותר קטנה שנקראים עולמות אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. בכללות, מדובר על אותו האיחוד, על אותה השפעה הדדית, רק במידה קטנה יותר. יש את אותם הפריטים והם מתקשרים באופן זהה, אבל כוח ההתקשרות שלהם הולך ופוחת, ומועבר בצורה חלשה יותר ברשת הכללית.

באופן כזה, ה"עולמות" הם העלמות על האין סוף, שמכסים על העוצמה של האיחוד והחיבור שלו.

בכל מקרה, אנחנו מדברים רק על מציאות אחת. ובהמשך, עם היווצרות הנשמות, כשהאדם ירצה להשיג את תכונת ההשפעה, אז הוא יראה וירגיש את המערכת הזאת בהתאם למצבו הנוכחי.

"ומלבד ה' הספירות, כח"ב תו"מ, שבכל עולם ועולם, יש גם ד' בחינות, דצח"מ רוחניים."

אין שום דבר מלבד "אורות" ו"כלים". בכך שהכלים נכנסים לקשר ההדדי עם האורות, הכלים מרגישים אותם באופן שונה. ב"שפת הענפים" אנחנו משייכים את האופנים האלה לדרגות ה"דומם", ה"צומח", ה"חי" וה"מדבר" ונותנים להם שמות שונים. היום הם כולם מצטיירים לפנינו בעולם הזה.

מצד שני, בעולם הרוחני אין "ציורים" זהים, שם אנחנו מרגישים את דרגות ההתקשרות ההדדית שלנו. כל המושגים בחכמת הקבלה שייכים לכוח הרוחני שפועל בתוכנו, ולכן אין לנו אשליות בצורה של "תמונות נפחיות", שתופסות מקום בעלות משקל וכדומה. ברוחניות הכול מתבהר בתוכנו בצורתם האמיתית, כלומר בצורת כוחות. אבל כדי שתהיה לנו אפשרות לדבר על הכוחות האלה ועל מצבי הרצון, אנחנו נותנים להם שמות והגדרות, שנלקחו מחכמת הקבלה ומהקרנות תואמות של העולם שלנו.

כך או אחרת, מדובר על אותו עולם אין סוף, שמעוות במידה עד כמה שמקולקל הנברא שמסתכל עליו. "כל הפוסל במומו פוסל". ולכן התפיסה של הנבראים מצטיירת כ- 125 מדרגות, אף על פי שבעצם, אין כלום מלבד עולם אין סוף. כשאנחנו מדברים על העולמות, על מה שמתרחש בהם, אנחנו תמיד מתכוונים לאדם שנמצא במדרגה התואמת. בעלותו למדרגה אחרת, הוא יראה תמונה אחרת.

והנה יוצא, שהכול יחסי: קיימת מערכת שבה אנחנו נמצאים ואותה משיגים. העולמות אינם קיימים בפני עצמם, הסדר שלהם תלוי באדם המשיג. כל פעם אתה קובע את המצב שלך ביחס לעולם אין סוף: לדוגמה, בזה שאתה תופס אותו ב- 20% אתה קובע את התפיסה שלך כ"עולם העשיה", ואם אתה תופס 40% מהאין סוף, אז אתה נמצא ב"עולם היצירה". העולמות גם כן מתחלקים למדרגות, אבל בכללות אתה קובע את המעמד השוטף שלך ביחס לעולם אין סוף. קיים רק הוא ואילו אתה מכוון עליו את התפיסה ומוצא את עצמך בעולם זה או אחר, במידה זו או אחרת של הסתרת האין סוף.

היום הרצונות שלך מקולקלים ומנוגדים לו לחלוטין, ולכן הוא מצטייר לפניך בצורה של "העולם הזה". למעשה גם עכשיו אתה נמצא באין סוף, אך "ללא הכרה", ובחוסר ההכרה הזה מצטיירות לך התמונות הגשמיות. לכן העולם שלנו נקרא "העולם המדומה".

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 15.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
העולמות הם ההשתקפויות שלי
חשיכה כאורה יאיר
העולם שנבנה על פי בקשתי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7ENlV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest