דף הבית / המשבר ופתרונו / הילדים שלנו גדלים עם תסביך של יתומים

הילדים שלנו גדלים עם תסביך של יתומים

דעה: למרות העובדה שרמת החיים הרשמית גדֵלה, האיכות שלה לא עולה. כזאת נורמה "יתומית", שקובעת, שהעיקר זה שהילד יהיה שׂבע ועם נעליים לרגליו, נשארת בינתיים כמגמה עיקרית. מנקודת מבטה של הפסיכולוגיה, זוהי המשימה המינימלית. הילד הופך להיות בראש ובראשונה לסעיף של הוצאות.

לכן ילדים רבים גדלים עם תסביך של יתומים, רעבים רגשית. הילדות עצמה הפכה לארוכה יותר. כאשר אנחנו מולידים ילדים, אנחנו חושבים שהעיקר זה להביא אותם עד גיל 18. אבל עכשיו גיל ההתבגרות נמתח עד לגיל 25-27. שוויון הזכויות של הילדים מתעורר עכשיו בעיקר על ידי ההורים, אנחנו מתחילים "לדחוף אותם החוצה" מהקן…

תגובתי: בעבר משפחה הייתה סביבה "טבעית", עם סָבים וסבתות, עם משחקים בחצר, מסעות וקִרבה לטבע. במאה ה- 20 אנחנו התנתקנו מהטבע ומהמשפחה. במאה ה- 21 אנחנו נראים מבולבלים, כאילו איבדנו את הכיוון.

כי משפחה זה משהו מאוד טבעי, היא כביכול נוצרת בעצמה. חייבים לבנות את הפורמט החדש של משפחה וחברה בדרגה החדשה, איפה שהכול נבנה על איחוד, הידמות והשתוות לטבע.

ידיעות קודמות בנושא:
בעיות בהתפתחות אצל ילדים בימינו
משפחה בעיר הגדולה
ההורים אשמים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Td8K1

One comment

  1. שלום רב כבוד הרב שמי ליאורה פורטנויאני היגעתי ארצה מרומניה קיבלתי חינוך טוב היגעתי ארצה התחתנתי,בן זוגי גם יש לו חינוך טוב מרוסיה.לילדים שלנו נתנו חינוך דתי וגם שילונו קצת מהחינוך שקיבלנו אנימגיעה לעיקר שעם כל החינוך הם בכל זאות מתנהגות כמו כל הצברים וזה בידיוק מה שכתבתה במאמר הם חושבים שיודעים הכל. אני בכל זאות מנסה להביא אותן למציאות.אני מודה לך מאוד אם תוכל להמליץ איך להמשיך איתן. בתודה

    פורטנוי ליאורה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest