הילדות הסתיימה

שאלה: איך אפשר להסביר שהמשברים הם תוצאה של היחסים ההדדיים המקולקלים שלנו בקבוצה?

תשובתי: ישנן שתי מערכות: חיצונית ופנימית. לשם פשטות, נקבע את החיצונית כ"בורא" ואת הפנימית, כלומר את עצמנו, כ"נברא". הבורא משפיע עלינו ואנחנו מתפתחים תחת הלחץ של גורמים שונים. אולם לאחר מכן, מגיע הזמן שבו אנחנו צריכים להגיב בחזרה, על ידי זה שמראים לבורא שרוצים להתפתח.

וכאן מופיעה הבעיה. היום אנחנו צריכים להראות את הבגרות שלנו, הרצון להזדהות עם בורא. "שנות ההתפתחות" שלנו הסתיימו.

למעשה, "הילדות" הסתיימה עוד במאה ה- 15, בזמנו של האר"י. מאז דורשים מאיתנו שאנחנו בצורה בוגרת, מיוחדת, נגיב על גורמי ההשפעה ונתחיל לגדול באופן עצמאי, עד שהספירה הפנימית, לפי המימדים והתכונות שלה תתרחב עד למימדים של הספירה החיצונית. אבל אנחנו נמצאים בפיגור בלוח הזמנים.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר זוהר", 06.08.12

ידיעות קודמות בנושא:
מינוס גדול ושחור
רוצים אור!
להתחבר עם מקור האור