היכרות עם היצר הרע

כל מה שאנחנו רואים בכל מציאות שלנו, זה הרצון לקבל. הוא נברא בצורתו הגולמית ואנחנו מרגישים אותו. אנחנו, זה הרצון.

אבל בנוסף לזה, יש לנו גם יכולת לחשוב, יש לנו שׂכל שמאפשר לנו לבקר: "אני נמצא בתוך הרצון. אני מרגיש את הרצון". החיות לא מסוגלות לעשות ביקורת כזאת, היא ניתנה רק לאדם. ובזה ההבדל: באמצעות השׂכל אני יכול להתנתק מהרצון, להתעלות מעליו, לבקר אותו, למדוד אותו, להסתכל עליו מהצד.

באופן כזה, ניתנה לי האפשרות להיות פסיכולוג של עצמי ושל האחרים. יש לי חיים בתוך הרצון ויש לי יכולת לבקר את החיים האלה: מה מורגש ברצון אחד פרטי, ומה ברצון אחר, איך אני עובר מרצון לרצון, מה לעשות איתם. כלומר, אני מסוגל לעשות פעילות מסוימת מעל לרצון שלי. בזה שאני חי בתוכו, אני יכול ללמוד את החיים שלי באמצעות השׂכל, הזיכרון והבירור.

אבל האם אני יכול לשנות משהו ברצון? – לא. אני יכול רק "לזרום" יחד איתו, מה שבעצם אנחנו עושים בעולם הזה, אף על פי שנדמה לנו, שאנחנו פועלים ועושים שינויים, על ידי השׂכל שלנו נמנעים מרע ובוחרים בטוב. למעשה, אין בכוחנו לעשות משהו עם הטבע, עם הרצון בעצמו.

קיים קשר הדדי כולל בין הרצונות, שזה נקרא האנושות. אבל, כמו כן, אפשרי גם קשר הדדי בין ה"נקודות שבלב", שנקרא מערכת העולמות העליונים, או מלכות דאצילות, שכינה. הוא מהווה משהו אחר לגמרי. ואם בתוכי מתגלה הניצוץ שלה, "נקודה שבלב", אז מתוכה אני כבר יכול לבנות יחס כלפי הרצונות שלי.

מערכת הקשר ההדדי בין בני האדם בעולם שלנו נועדה רק כדי "לספק" להם צרות ובעיות. ככלל, האנשים כל הזמן מתקדמים, בזה שרוצים לשנות את המערכת הזאת ולהרוויח יותר בכל התחומים, בכלכלה, בביטחון, בנוחות היום יומית, בבריאות וכולי. וכל פעם, בעלייה לרמה יותר גבוהה, הם מגיעים בסופו של דבר לתוצאה הפוכה, בכך שמגלים שהמצב הנוכחי רק מזיק להם ולא מועיל.

מצד שני, אנשים שגילו את הקשר בין ה"נקודות שבלב" שלהם, יכולים להיכנס למערכת קשר חדשה, מערכת של העולמות השבורים, של הקשר השבור. כאן מתגלה הקרע, השנאה, הדחייה, במילים אחרות, היצר הרע.

הרצונות והיחסים ההדדיים בעולם שלנו אינם שייכים ליצר הרע, הם נמצאים בדרגת התפתחות "בהמית". היצר הרע, זה רק מה שמתנגד לגילוי הבורא, לגילוי תכונת ההשפעה והאהבה. ולכן, מי שמגלה את הכוח, שמתנגד לחיבור ה"נקודות שבלב", כלומר של החברים בקבוצה, הוא זה שמגלה את היצר הרע. הוא מראה את עצמו רק בין החברים, באותה המידה, עד כמה שהם משתוקקים להתקשר ביניהם. וזהו כבר גילוי של הכוח הרוחני, ההכרה הרוחנית הראשונה.

ובהמשך, על ידי שמתחברים יותר ויותר חזק ולא בורחים מזה, הם מתחילים להבין: "אנחנו עשינו היכרות עם היצר הרע. הוא מכריח אותנו להרגיש את הנחיצות בכוח שיתקן אותו. הכוח הזה נמצא בפנים ואנחנו צריכים לפנות אליו. כולנו יחד צריכים לכוון את התפילות והבקשות שלנו למקום החיבור שלנו, למרכז הקבוצה. אז, על ידי "תפילת רבים" אנחנו נקבל את הכוח הזה והוא יתקן את הקשר בינינו". כך ממומשת ההתקדמות.

הכוח הרע שמתגלה בינינו, זה ה"פרעה", מלך מצרים. בהתאם לפריטי התפיסה, הוא נקרא גם כן "בלעם", "בלק", "המן" וכולי.

בכל מקרה, המשימה היחידה שלנו היא להתחבר. לכן נאמר, שמצוות "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה". חיבור, זה האמצעי היחיד שמאפשר לעבור דרך כל מיני הסוגים של הקשר ההדדי ולהשיג את ההתגלמות הגדולה והשלמה ביותר, דרגת האהבה.

איך אנחנו צריכים לאהוב את האחרים? כמו את עצמנו. הקריטריון הזה מאפשר לנהל "וויסות" קבוע: האם אני משתוקק לצאת מתוכי החוצה? כמו כן המקובלים מסבירים, ש"כמו את עצמך" אומר, יותר מאשר את עצמך. כי את עצמי אני מלכתחילה מעמיד מעל כולם, ולכן צריך עכשיו להעדיף, להגביה את האחר מעליי. ובצורה כזאת אנחנו מתקדמים.

בכללות, הכול מתגלה בהתאם לעיקרון הזה: "אל תעשה לחברך, מה ששנוא עליך", ואחר כך: "ואהבת לרעך כמוך". בזה כל התורה.

ולכן אנחנו צריכים לעבוד בקבוצה למען החיבור, ללמוד למען החיבור, לעשות הכול רק למען החיבור. ללא זה אין לאן ללכת. ורק זו היא חכמת הקבלה.

מתוך שיעור על המאמר "מתן תורה", 25.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תיקון הרע: להגיע עד הסוף
היכן מסתתר הרע האמיתי?
גילוי השבירה