היכן כאן הדלת?

בעל הסולם, אגרת כ"ו: "כתוב: "פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב. וכו'. ונשמע קולו בבואו אל הקודש וכו'"."

אלה הם השלבים של ההתקרבות לדרגת "הכוהן הגדול". הכוהן הגדול, זה אדם שנמצא כולו בהשפעה ואין לו לעצמו כלום, אלא הכול רק בבואו אל הקודש. כדי להיכנס אל הקודש הוא צריך לעשות מעצמו את הכלי הקדוש, כלומר המְתקן, המקדש בכזאת צורה את הרצון לקבל שלו, שלא נשאר לו לעצמו כלום אלא הכול על מנת להשפיע.

"הנה סוד האפוד, מלשון אי' פה' ד'. כי במקום הדלת שם הפתח, בשעה שסגור."

בעולם שלנו אפשר לראות דלת סגורה, אחר כך כשפותחים אותה רואים פתח ונכנסים לחדר אחר, למצב החדש הבא. אבל ברוחניות זה לא כך. שם הפתח, הדלת והכניסה והאדם הופכים להיות לאחד. כי הכול נמצא בי, כי ברגע שאני משתנה אז אני כמעט מייד מגלה דלת. הדלת הזאת מייד נעלמת והופכת להיות פתח, והופכת להיות הכניסה שלי.

אני לא רואה את כל זה מבחוץ. ברגע שאני מתקרב לפי התכונות שלי לדרגה הבאה, אז הכלי הפנימי שלי מייד משתנה והופך לדלת, לפתח ולכניסה למצב החדש הבא.

"בגשמיות, אפשר לראות הדלת, כמו שאפשר לראות את הפתח, אבל ברוחניות, אינם רואים זולת הפתח. ואי אפשר לראות את הפתח כלל, זולת באמונה שלימה", כלומר שמגיע להשפעה. אם האדם מתקן את הרצונות שמתגלים בו להשפעה, "וברה רואים את הדלת, וברגע הזאת מתהפך לפתח, כי הוא אחד ושמו אחד." הכלי שלי, וכל התנאים שצריכים להיות, וגם האור, המדרגה הבאה, מתאחדים והופכים להיות לאחד שלם, כי הוא אחד ושמו אחד.

הכול מאוד פשוט. ברגע שהכלי שלנו יהיה דומה לאור, או שהוא יהיה כמו המדרגה הבאה, כלומר שאני משווה את עצמי למדרגה יותר עליונה, זה נקרא, שאני בא לדלת, לפתח ולכניסה למדרגה הבאה. ואז בשבילי הוא אחד ושמו אחד.

"הוא", זה ה"אור", "ושמו", זה ה"כלי". כאשר הכלי משתווה בתכונותיו לאור, אז הם הופכים לאחד. לכן, במידה שאני מתקרב לתכונה העליונה אז אני נכנס לתוכה, וזה נקרא "ובא אל הקודש". ואני הופך להיות לכוהן הגדול, לכזה הבחן בנשמה שכבר מתפטר מהרצון לקבל על מנת לקבל ונכנס לעל מנת להשפיע השלם, באמונה שלמה. רק בעיניים של אמונה שלמה אפשר לראות את הכניסה הזאת. אמונה שלמה זה נקרא, ש"אור החסדים" שלי, שהרצון להשפיע שלי הוא עד כדי כך גדול, שאני עובד לא רק בגלגלתא ועיניים, בהשפעה, אלא אפילו באח"פ, ברצון לקבל.

אם אני נמצא רק ברצונות של גלגלתא ועיניים, זה נקרא "להשפיע על מנת להשפיע", וזה נקרא "אמונה". ואם אני עובד גם כן עם האח"פ, עם הכלים שבהם אני גם כן מקבל על מנת להשפיע, כלומר משתמש באגו שלי למען הזולת, אז זה נקרא "אמונה שלמה". אמונה, זה נקרא "בינה", כלי דהשפעה. והאמונה הזאת הופכת מאמונה פשוטה, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", ל"ואהבת לרעך כמוך".

מתוך שיעור על אגרת כ"ו של בעל הסולם, 13.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מקדש בליבו של אדם
ברוכים הבאים לעולם ההשפעה
אל תפספס את הדלת!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/4Y3bR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest