הייחודיות של הכוח שמנהל אותנו  – חלק ד'

לפקוח את העיניים ולפתוח את הלב

בעל הסולם כותב במאמר "אין עוד מלבדו", שלאדם יש תמיד יותר ירידות, מאשר עליות. "היינו, שהירידות הם הרבה יותר מהעליות. ולא רואה בזה שיקח סוף המצבים האלה, והוא ישאר תמיד מחוץ לקדושה," כלומר השתוקקות לבורא. "אפילו כקוצו של יוד קשה לו לקיים, רק בהתגברות למעלה מהדעת." כלומר להתחבר עם הבורא גם בתוכו וגם מחוצה לו.

ורק על ידי אמונה למעלה מהדעת, רק למרות כל הסיבוכים שהבורא מוליד בתוכו, הוא יכול לעשות זאת. "אבל לא תמיד הוא מסוגל להתגבר," על המכשולים האלה ורואה, שאין להם סוף.  ומה יהיה הסוף?"

כאשר האדם מתייאש לגמרי מכוחותיו בנסיונותיו לגלות את הבורא בכל מה שקיים, כולל גם בתוך עצמו, "אז הוא בא לידי החלטה, שאין מי שיכול לעזור, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו."

ואכן, אם קיים כוח אחד ויחיד, מקור אחד ויחיד של כל מה שמתרחש, אז ככל הנראה רק אליו האדם צריך לפנות אם ברצונו לשנות משהו.

"וזה גורם, שיקבע בליבו תביעה אמיתית, שה' יפתח את עיניו ולבו," שׂכל ורגשות,  "ויקרבו באמת לדביקות ה' בנצחיות." ואת זה יכול לעשות רק הבורא עצמו.

כאשר האדם מתחיל להכיר בכך, אז הוא מבין שכל השנים שעברו, ולפעמים אפילו יותר, כל המצבים שהוא עבר, לא היו לשווא. הבורא בכוונה הכין אותו למצב שבו תופיע אצלו דרישה אמיתית אליו, שהבורא יפקח את עיניו ויפתח את ליבו ובאמת יקרב אותו לחיבור עימו.

"נמצא לפי זה, שכל הדחיות שהיו לו, היה הכל מאת ה'. היינו, שלא מטעם שהוא לא היה בסדר, שלא היה לו היכולת להתגבר", על כל המכשולים והסיבוכים, אלא בכוונה כדי לעורר את האדם, לאפשר לו לחפש דרכים אל הבורא, לקבוע בוודאות מיהו בעצמו.

דווקא לשם כך הבורא שיחק עם האדם כל השנים הארוכות הללו, כדי שהאדם יוכל להבין, לקבוע ולגלות בתוך עצמו באופן מדויק את היחס הנכון שלו לבורא.

"אלא לאלו אנשים שרוצים באמת להתקרב לה'…" כלומר לאדם שבשום אופן לא נוטש את הדרך הזאת, למרות שבכל פעם מתאכזב ולא רואה סוף לכל הפעולות שעוברות עליו, "ובכדי שלא יהיה מסתפק במועט, כלומר שלא ישאר בבחינת ילד קטן בלי דעת, ומשום זה ניתן לו מלמעלה עזרה, שלא יהיה לו היכולת לומר, שברוך ה' שיש לו תורה ומצות ומעשים טובים."  ומסתפק בזה.

אדם שבאמת משתוקק לאמת לא יכול לעצור. עליו להשיג את המצב שבו הבורא יתגלה בתוכו בנפח מלא לגמרי.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 24.11.2019