היום שבו אתה מחליט על החיים שלך

הכול תלוי באדם והכול מתברר על ידי בניית האמצעי להתקדמות הרוחנית, כלומר, בניית הסביבה. דרך הסביבה הזאת הוא מושך את הכוח המחזיר למוטב. הרי כאשר הוא בונה לעצמו את הסביבה, הוא בעצם בונה את העולם הרוחני העתידי שלו.

כשהאדם נכלל בסביבה הזאת, הוא מתחיל להרגיש שהוא יצא מהאגו שלו ונכנס ל"ואהבת לרעך כמוך". בצורה כזאת, במקום העולם הפנימי שלו, שאותו הוא הרגיש קודם לכן כמו "העולם הזה", הוא יוצא החוצה ומרגיש בתוך החברה, בקשר עם כולם, את העולם העליון, הרוחני.

ובתוך העולם הרוחני הזה הוא מגלה את התכונה הזאת שממלאת אותו, תכונת ההשפעה, כלומר, תכונת הבורא. וכל זה מתחיל מהשינוי הראשון, שנקרא "ראש השנה".

האדם עשה עבודת הכנה רבה לקראת השינוי הזה: הוא ניסה ליצור סביב עצמו את הסביבה ולהזמין את הכוחות שישנו אותו, ביצע פעולות רבות שכתובות בספרים, והפיץ את הידע הזה לאחרים, כדי להגדיל את כמות האנשים המשתוקקים לתכלית הבריאה. בכך הוא הגדיל את הרצון הכללי המשותף להגיע למטרה, והרצון הזה התחיל להשפיע עליו בצורה חזקה יותר.

ובכל זאת, הוא לא רואה הצלחה. המקובלים כתבו הרבה על המצב הזה, על הנקודה הזאת, על השלב הזה של הדרך. זוהי נקודה קריטית ומיוחדת מאוד, שלא לחינם נקראת "יום הדין": בנקודה הזאת נקבע האם אתה מתקדם או האם אתה נופל, האם אתה דן את עצמך לחיים או למוות.

למעשה, האדם מקבל את ההחלטה הזאת כתוצאה מהעבודה הקודמת שלו: האם הוא הצליח לבנות לעצמו תמיכה מהקבוצה ולקבל מהם את כוח הערבות, כדי שהם יחזיקו אותו מול כל ה"דינים", כלומר, הרצונות האגואיסטיים הגדולים שמתגלים באדם, שהוא אינו מסוגל להתנגד אליהם בכוחותיו עצמו.

ודאי שבכוחות עצמנו איננו מסוגלים לעמוד בפני הרצון האגואיסטי שמתגלה בתוכנו, אפילו בפני הרצון הקטן ביותר. רק אם נצטייד בכוח החברה, נוכל לקבל דרכה את הכוח העליון. הרי נאמר "בתוך עמי אנוכי יושבת", בתוך הקשר בין הנשמות, בין החברים – שם שורה כוח החיבור שלהם, שהוא נקרא "הבורא".

הבורא הוא תכונת ההשפעה הכללית. אנחנו בעצמנו מרכיבים אותו. לכן הוא נקרא "בורא", מלשון "בוא וראה". הרי אנחנו צריכים להתקרב למצב הזה ולראות את התופעה הזאת בתוך הרצונות שלנו.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 07.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חג הלידה הרוחנית
יום ההולדת של האדם
השנה שחיכינו לה מיליארדי שנים!