קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מסכת תענית, דף כ"ו, ע"ב: "אמר רבי שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן, שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו. ובנות ירושלים יוצאות ומחוללות בכרמים. ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. יפייפיות שבהן מה היו אומרות, תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן, מה היו אומרות, תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. עשירות שבהן אומרות, תנו עיניכם בבעלי ממון. מכוערות שבהן, מה היו אומרות, קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים.
"בנות ירושלים המכוערות", זו דרגה אחרונה של מלכות, ד' דד' שנקראת "עניה ודלה". האדם בורח מהעבודה הזו, אין לו שום מוטיבציה ורצון אליה, הרי כל העבודה הזאת באמונה למעלה מהדעת. צריך להבין שכך זה נעשה דווקא בכוונה, כדי לעזור לאדם להשיג את העולם הרוחני!
הוא חייב לראות שדווקא שם, במקום שהרצון האגואיסטי שלו אינו עובד, אין רצון, יופי, מילוי אינו מושך, זה סימן שדרוש לו חומר דלק אחר. נותנים לו אפשרות, הזדמנות לתאר לעצמו מצב שבו הוא אינו משוחד על ידי האגואיזם שלו, ואם הוא ימשיך לעבוד באופן כזה, זה יהיה למען ההשפעה.
אך מהיכן הוא ייקח כזה "אנטי – חומר דלק", לעבוד ללא אנרגיה, ללא מילוי האגואיזם? – דווקא במצב הזה הוא מגיע להבנה ולהשׂגה שהוא זקוק לעזרת הבורא. אם הוא לא יקבל כוח מלמעלה שנקרא "אור", הוא לא יהיה מסוגל לזוז מהמקום.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 26.07.2010
ראה מאמרים קודמים בנושא:
יפיפייה מכוערת
גישה למקור האנרגיה
לשם מה עובדת המכונה שלי?
