הטייקון כשק חבטות

אני לא מבין את האנשים שיוצאים לרחובות וצועקים שייתנו להם משהו. למה זה מגיע להם? אילו היית הילד שלי, זה היה עניין אחר. אבל אני לא גרמתי לכך שתגיח לאוויר העולם – אז למה אני חייב עכשיו לדאוג לך?

אפילו אם אני טייקון, אז מה? אני הרווחתי את הכסף שלי, אז מה פתאום אתה מגיע אליי? מה כאן לא לפי הצדק? מה כאן לא לפי החוק? למה דורשים ממני משהו? למה אני צריך להתבייש במה שהרווחתי, במעמד שלי?

ניקח לדוגמא ספורטאי, שהלך במשך עשרים שנה למכון כושר, והרים טונות של ברזל. עכשיו יש לו שרירים כמו של שוורצנגר והוא מתגאה בהם לפני כולם. ופתאום באים אליו מפגינים ודורשים "להוריד" ממנו חלק מהשרירים האלה. איך הוא יסתכל על זה?

אז גם הטייקון עבד קשה והרוויח את העושר שלו. גם לו יש "שרירים" משלו, רק שהם מתבטאים בחשבון הבנק. באיזו זכות אתה רוצה לשים עליהם את היד?

דוגמא אחרת: מוזיקאי התאמן משך שנים, חמש עשרה שעות ביום. האם הוא צריך לוותר למענך על ההישגים שלו?

אז למה על העשיר אנחנו מסתכלים בצורה אחרת? האם הוא לא התייגע בדומה לספורטאי או למוזיקאי? ואפילו אם הוא קיבל את זה כתוצאה מהיגיעה של אבא שלו – אז מה?

אם אתה חושב שיש כאן משהו לא תקין ולא צודק מבחינה חברתית – אז תלך ותשנה את החברה. תעשה משהו. אבל סתם לבוא ולדרוש – זה לא נכון. חוץ מזה, אם אתה תהרוס אותם, אתה תהרוס את החברה. מי יספק לאנשים מקומות עבודה? מי יאפשר להם להתפרנס?

כל עוד העולם אגואיסטי, לא נוכל לשנות אותו. כבר ראינו את זה ברוסיה. במקום לתקן, אנחנו רק ניצור שקר עוד יותר גדול, צורות חדשות של גניבה. בחברה האגואיסטית כל ארגון וכל אדם פועלים על פי האינטרסים שלהם, ואין כאן מה לעשות. לא נוכל לבנות באותם הכלים חברה צודקת יותר מהחברה הנוכחית.

אין ברירה אחרת, צריך להחליף את המנוע.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 28.09.2011