דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הטבע לא ילמד אותנו דברים רעים

הטבע לא ילמד אותנו דברים רעים

שאלה: למה אנחנו לא מלמדים את עצמנו ואת ילדינו התנהגות נכונה בחברה?

תשובתי: קודם כל, מפני שאנחנו לא יודעים את חוקי החברה. לכל אחד יש בהקשר לזה דעה משלו. החוקים החברתיים, בשונה מהחוקים הפיזיים, אינם מתגלים לפנינו בצורה בלתי משתנה ומוחלטת. להיפך, כולם מפרשים אותם באופן שונה, וכולם סבורים שהם צודקים.

עם הטבע הכול פשוט: אף אחד לא יכול לחלוק על צדקות חוקי פיזיקה או להעריך עד כמה הם טובים. אבל חברה כאילו מכוסה בערפל, חוקי האכסניה האנושית קיימים ללא כל ספק, לפחות מהסיבה שכולנו מצייתים להכתבה הפנימית שטמונה אצלנו בפסיכולוגיה. אולם איני יודע מה מהווה האדם שבי, ממה הוא מורכב, אילו כוחות נפשיים יש לו, איך הוא מגיב למצבים ספציפיים…

המערכת הזאת היא מאוד גדולה, אבל הבעיה היא עוד בכך שאני נמצא איתה במדרגה אחת, אני כלול בתוכה. אני חוקר את הטבע הדומם, הצומח והחי, בוחן אותו "מלמעלה" בעזרת כל מיני מכשירים ודיסציפלינות מדעיות. אבל את הפסיכולוגיה של האדם, את תפיסת המציאות שלו, את המערך המורכב של היחסים הבינאישיים, אפשר לחקור רק לפי דוגמאות, מתוך פרקטיקת החיים, אבל לא בתור גילויים של החוק הכללי. כי "חוק", זה עיקרון שאני קובע מדעית במבט מלמעלה, כאשר אני רואה את הפעולה שלו. מצד שני, הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה, הסוציולוגיה וכל שאר הדיסציפלינות, השייכות לטבע האנושי ולחברה, כלומר לחיבור של בני האדם, ואינם מהווים מדעים מדויקים.

וזה מהווה עבורנו בעיה, כי למעשה, במובן הזה אנחנו חסרי אונים. אם לא היינו משתמשים בכוח החברה כדי להוסיף לעצמנו עוד מרכיב אחד, השפעת הסביבה על האדם, אם אנחנו לא היינו מנהלים בעצמנו את ההשפעה הזאת, אז לא הייתה לנו שום אפשרות להבין מי אנחנו ומה אנחנו, כיצד להתנהג ומה לעשות. אנחנו היינו כמו חיות קטנות שכל הזמן סובלות.

והמוצא הוא אחד, להבין שאנחנו חייבים לאזן את הכוחות השליליים על ידי כוחות חיוביים. זה הדבר היחיד שאותו אנחנו יכולים ללמוד מהטבע. כי החוק העיקרי שלו, זה איזון. אנחנו לומדים וחוקרים עליו ברמות הנמוכות ולפיהן צריכים להסיק מסקנות אודות מדרגה יותר עליונה. בכך שמבינים איך נוצר האיזון בטבע הדומם, הצומח והחי, אנחנו צריכים בראש ובראשונה, להעביר את אותם העקרונות לחברה האנושית. אנחנו בטוח לא נטעה אם נקבע ביחסים שלנו חוקים שפועלים למטה.

והחוקים האלה, אפילו בדרגת הדומם הבסיסית, מסתכמים בהידמות להומיאוסטאזיס, לאיזון דינמי. בכל מקום כל מיני פרמטרים מתיישרים ביניהם: הטמפרטורה, הלחץ, המטענים החיוביים והשליליים… לא כוח אחד, אלא דווקא האיזון, ההרמוניה בין שני הכוחות מביאה הכול לרגיעה, למצב סטאטי.

נכון, אנחנו במדרגה שלנו רחוקים מלהיות סטאטיים, אנחנו מתפתחים עוד יותר, מאשר דרגת החי. אבל לצורך התחלה, אנחנו לפחות יכולים להכיר בצורך בשמירה על איזון קבוע בין כל הכוחות בחברה האנושית. אפילו שהם מתחלפים: השלילי והחיובי, כוח הקבלה וכוח ההשפעה, שאותו אנחנו מסוגלים לפתח בתוכנו, אנחנו נאזן את האדם מבפנים בכל הרע והטוב שקיים בו. בצורה דומה הוא יתייחס לאחרים, בכך שכל הזמן הוא עובר שינויים פנימיים.

אנחנו נצטרך כל הזמן ללמוד את המנגנונים האלה, ללמד את עצמנו ואת האחרים, איך להימצא כל רגע באיזון. ואז החברה האנושית תתפתח בדרך טובה, שהטבע עצמו סלל אותה.

מתוך התוכנית "קורס ערבות", 22.11.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FQj94

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest