קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הכול מתחיל מכך שהרצון לקבל שהבורא ברא נשבר ונעשה אגואיסטי. הוא התחלק לחלקים מרוחקים זה מזה. אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו קיימים בתוך האגו שלנו – כל אחד בפני עצמו.
כך אנחנו מתפתחים, ממש מאפס, ועוברים את דרגות הדומם, הצומח והחי – דרגות שבהן אנחנו מתפתחים בצורה אינסטינקטיבית. ובסופו של דבר, אנחנו מגיעים לדרגת הרביעית של התפתחות הרצון, שבה אנחנו כבר חייבים להתפתח בצורה הכרתית. לשלב הזה העולם מתחיל להיכנס עכשיו.
למעשה, הכניסה הזאת התחילה כבר מזמן – מהאדם הראשון ומבבל העתיקה, ולאחר מכן היא התפתחה בהדרגה, ובמיוחד החל מימי האר"י. במשך כל הזמן הזה הרצון שלנו התחבר יותר ויותר, ובזכות החיבור הזה נוצרו בכל פעם בריות ויצורים מורכבים יותר: הדומם, הצומח והחי. הפלוס התחבר עם המינוס, והתחילה ההשפעה ההדדית ביניהם, שייצרה אמבות ובעלי חיים שונים.
ככל שהחלקים הנפרדים התקשרו יותר זה לזה והגבירו את שיתוף הפעולה ביניהם, כך ההתפתחות התקדמה יותר. אך בדרגות הראשונות החיבור הזה נעשה בצורה אינסטינקטיבית, תחת לחצו של הטבע שקידם את האבולוציה.
וכך האבולוציה הגיעה עד לדרגת האדם, וגם בה התחיל החיבור האינסטינקטיבי לצורות חברתיות שונות: משפחות, שבטים, ולאחר מכן ערים ומדינות, והיום העולם כולו נעשה מחובר. כלומר, מתגלה מגמה ברורה של התקדמות לקראת החיבור. בהתאם לכך, גם הרצון האגואיסטי בתוך כל אדם נעשה יותר ויותר מורכב. בהתחלה הוא היה מורכב מהמון רצונות נפרדים, אך בהמשך, הרצונות השונים הללו התחברו יותר וחדרו יותר זה לתוך זה, ונוצרה הסינרגיה שמחברת בין תחומי המדע השונים. וכך מתחברים כל חוקי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה ועוד, ומביאים אותנו בהדרגה לתמונת טבע אחת.
ובתוך כל אחד מאיתנו המחשבות והרצונות נכללים זה מזה, ובזכות זה אנחנו מכירים את העולם ביתר עמקות. אך באמת העולם הזה אינו קיים. אנחנו נמצאים בתוך אוקיינוס של אור! אך ככל שהרצון לקבל שלי נעשה יותר מורכב – אני מרגיש שהעולם מתגלה יותר לפניי. כאילו הוא קיים! כאילו קיימים כל האנשים האלה מסביבי, שלמעשה הם חלקים של הרצון שלי. רק עכשיו הם נראים לי זרים, אך כשנתחבר, נהיה "כאיש אחד בלב אחד".
לכן, כל המגמה של הטבע, גם בטבע הסובב וגם בטבע הפנימי של האדם, בתוך ההבנה שלו – הכול מכוון ליתר חיבור של הרצון לקבל השבור. אנחנו נמצאים כל הזמן בתוך תהליך החיבור הזה, רק שהיום נכנסנו לתקופה שבה המגמה הזאת צריכה להיות הכרתית, מובנת לנו. הטבע שנכנס לשלב הרביעי של ההתפתחות, מחייב אותנו להכיר את המגמה שלו ולתמוך בה, כדי שבעצמנו נתאים את עצמנו אליו, נצדיק אותו ונסכים איתו.
אנחנו כבר לא יכולים להמשיך להתפתח בצורה אינסטינקטיבית כמו בעבר, כשהטבע היה מפתח את הרצון לקבל שלנו והיה דוחף אותנו לפעולות שונות. הוא שלח אותנו לגלות את אמריקה ועודד אותנו לבצע עוד דברים רבים נוספים. ואנחנו צייתנו לרצון שלנו, המצאנו ובנינו.
אך היום זה כבר לא כך. היום יש לפניך בחירה: האם אתה רוצה לעשות או לא, האם זה נראה לך חשוב או לא? ואם זה לא נראה לך חשוב, אז הטבע מתחיל ללמד אותך בדרכים עקיפות שונות, ולא בצורה ישירה, כדי לא לשלול ממך את חופש הבחירה. בדומה לילד שמסרב לשמוע להוריו, והם נאלצים לפעול בערמומיות ולסדר לו מכשולים שונים, כדי שהוא בעצמו יבוא אליהם ויתחיל לבקש. כך הטבע משחק איתנו, כמו עם ילד, על מנת לא לשלול מאיתנו את ההכרה, ההבנה, ההסכמה.
כלומר, הטבע לוחץ עלינו, דוחף אותנו קדימה ומראה לנו את הכיוון – אך הוא אינו מחייב אותנו להתקדם. הטבע הוא פוליטיקאי ערמומי ביותר. אפשר ללמוד ממנו!
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 10.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
העבד שמקיים את חוקי הטבע, מרצונו
יש גבול לכל עקשנות
המלחציים של הטבע
