דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הטבע ההפוך של הילדים

הטבע ההפוך של הילדים

הדבר היחיד שחסר לנו הוא מסכים אנטי-אגואיסטיים. הרצון בעצמו אינו משתנה, הוא רק מתגלה לשימוש לפי מידת המסך הקיים. המסך קובע באיזה רצון אתה יכול להשתמש, עד כמה ובאיזה אופן. לכן יש לנו כבר הכול חוץ ממסך. רק הוא דרוש לנו!

מסך הוא כוח ההתגברות על האגואיזם שלי, למרות הרצון האגואיסטי שלי, למרות שזה נראה כל-כך מושך, מתוק, מוחשי והגיוני, והשכל שלי מסכים לזה! ואני עושה להיפך! וזה לא סתם להיפך, כמו להפוך מינוס לפלוס. אחרת זה היה פשוט מאוד. אלא אני בכלל לא שם לב לרצון שלי, להיגיון ולכל מיני החישובים שלי. קיים בשבילי רק חשבון אחד: "כזה הוא רצונו של העליון". אינני מקבל מכך דבר וגם אינני רוצה לקבל. אני רוצה לדעת רק דבר אחד: שזה רצונו של העליון. זה נקרא "מסך", כוח שמאפשר לי לפעול בצורה כזאת, מעל לדעת שלי, מעל לטבע שלי, מעל לאגואיזם וכל חישוביו.

ויש בזה תענוג עצום. זה לא מזוכיזם, שאני נהנה לרמוס את הרצון שלי, אלא תענוג מהעובדה שזה הופך אותי להיות במשהו דומה לעליון. הדבר דומה לילד שרוצה להידמות למבוגר. אצל הילדים זה אינסטינקט טבעי, אך הם נאלצים להשקיע מאמצים גדולים, והטבע עוזר להם בכך. הטבע העליון העניק לילדים את המתנה הענקית הזאת, שמאפשרת להם לגדול. הוא נתן לרצון לקבל כזה כוח הנעה, שמחייב אותו לעמול מאוד קשה, ללא מנוח. תראו איך הילדים הקטנים מתנהגים: כל הזמן רצים ועושים משהו.

זהו הכוח העליון האמיתי, כוח ההשפעה, כוח הבורא שנמצא בילדים הקטנים, בכל בריאה שרוצה לגדול. הם עושים את זה נגד הטבע שלהם, כי הרי הטבע שלנו הוא לשאוף למנוחה! רואים את זה בכל חוקי הפיזיקה: הכול שואף למצב רגוע, חסר-תנועה ומאוזן. לכך מכוונים חוקי האנטרופיה, שימור האנרגיה. ואילו כאן אנחנו רואים כיצד הגוף אינו נותן לעצמו רגע של מנוחה, הוא כל הזמן רץ, משתוקק לעשות משהו, ולא ניתן לעצור בעדו. בימינו התופעה הזאת מכונה "היפראקטיביות", אך זו אינה "היפר" אקטיביות, זוהי התנהגות נורמאלית של הרצון לקבל המופרז שמתגלה בדורנו. עבור רצון מפותח כזה, זו אינה "הגזמה" אלא "נורמה".

זה פלא לעקוב אחרי מה שהילדים עושים, זה אנטי-טבע ממש. פשוט התרגלנו לכך שהילדים לעולם אינם יודעים מנוח, ולכן אין זה מפליא אותנו. אך מהיכן לגוף הזה, לרצון הזה, יש את הכוח המניע הזה שמחייב אותו לרוץ?

זוהי תמונה אופיינית לכל היצורים: אימא בוגרת, כלבה או לביאה, היא עצלה, רדומה, שוכבת, ישנה, יושבת בשקט, רוצה לנוח. ולידה ללא הרף מתרוצצים הגורים. זהו טבע הפוך. ובדיוק כך מתנהג האדם. ההשתוקקות הזאת ניתנה לילדים מלמעלה, נגד הטבע, כדי שהם יתפתחו. כך גם אנחנו, כדי להתפתח רוחנית, עלינו לבקש את הכוח הזה!

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 24.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האם קיימים חיים ללא מסך?
המילוי הוא המסך והאור החוזר
מרד נעורים הוא פריצה לרוחניות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9b5Hl

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest