הטבעת האור

שאלה: באיזו צורה, בקשר הדדי נכון בינינו, מתגלה הבורא?

תשובתי: קיים כלי וקיים אור. הבורא מתגלה רק בכלי, בנברא. הנברא מהווה רצון שיכול להרגיש או הרגשה טובה או הרגשה רעה, הימצאות של משהו או חיסרון במשהו.

הבורא – הוא יחס. לגלות את הבורא משמע, לגלות את היחס שלו אלינו. לא אותו עצמו, אלא דווקא את היחס שלו, כלומר את הצורה המלובשת בחומר, או האור המלובש בכלי. האור מתלבש בכלי, כשהכלי מקבל את תכונתו של האור. מה זה אור בפני עצמו? – אינני יודע. והתלבשות האור מסמלת שהוא מטביע את עצמו בתוך הכלי.

לשם כך הכלי חייב להיות "רָך", כלומר, להרגיש חיסרון, לרצות את האור. הרי האור משאיר בכלי את ההטבעה המנוגדת לעצמו, והכלי חייב לפרש את הניגודיות הזאת בכיוון ההפוך, לחזור משלילי לחיובי, כדי להבין את האור. לכן אנחנו צריכים לצייד את הרצון שלנו לתענוגים בצמצום (מסך) ובכוונה (אור חוזר). אנחנו יכולים להרגיש ולפרש נכון את האור במידה שהוא מעצב בנו מסך ואור חוזר.

כתוצאה מכך אנחנו מרגישים את הצורה העצמית שלנו, אך האור הוא זה שברא אותה בנו ולכן אנחנו מכנים אותה, את הצורה, בשם שלו, בשם של האור. גם הוי"ה זו צורת הנברא, ואת המהות של הבורא איננו משׂיגים לעולם.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 17.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד מהחומר הדומם נולד אדם?
הוי"ה – אלוקים
חכמת הקבלה של האור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gQPjX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest