דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / החלה הכניסה לעבודה הרוחנית

החלה הכניסה לעבודה הרוחנית

מתוך מאמר של רב"ש, "הכניסה לעבודה":

"הכניסה לעבודה מוכרח להיות שלא לשמה, היינו שעל ידי זה שהוא יאמין בה' יהיה לו חיים של תענוג. זאת אומרת אם הוא יעשה פעולה זאת, הנקראת אמונה, אזי היא מביאתו, לידי התרוממות הרוח ולידי כוחות נפשיים יותר עליונים, מכפי שיש לו, בזמן שאין עושה הפעולה הזאת.

נמצא שזו סגולה שהוא יכול לטעום טעמים יותר גדולים בכמות ואיכות, מכפי שהוא טועם בזמן שהוא עושה סגולות אחרות שיביאו לו תענוג… שהתענוגים שסגולות אלה מביאות לו, הם תענוגים מצומצמים בכמות ואיכות. מה שאין כן הסגולה של האמונה, מביאה לו תענוג יותר גדול בכמות ואיכות. וכל זה נקרא "שלא לשמה", היינו משום שכל כוונתו הוא רק בכדי להשיג תענוג יותר גדול.

ורק אחרי שמשיג מדרגה זאת הנקראת שלא לשמה, אזי הוא זוכה לידי תופעות אחרות, שבא לידי מצב יותר עליון. היינו שאין לו אז שום חשבון לעצמו, אלא כל החשבונות והמחשבות שלו הם האמת. כלומר שכל כוונתו היא אך להתבטל את עצמו לידי מציאות האמיתית, שמרגיש, שעליו רק לשמש את המלך, מחמת שמרגיש את רוממותו וגדלותו וחשיבותו של המלך.

אז הוא שוכח, היינו שאין לו שום צורך לדאוג עבור עצמו, שבחינתו עצמו מתבטל כנר בפני האבוקה, מפני מציאות ה' שהוא מרגיש. נמצא אז בבחינת לשמה, היינו נחת רוח לה', וכל דאגותיו ומאויו במה שיוכל להנות לה'. ומציאותו עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה עולה שם כלל. ואז הוא בבחינת משפיע על מנת להשפיע."

אני חושב שאתם כבר הרגשתם את שני המצבים האלה בכנס. הראשון, זה כאשר האדם משתוקק לקבל תענוג רוחני עבור עצמו, מודה בכך או שאינו מודה בכך, שעוסק בזה רק למען תועלת עצמית. הוא מקווה בדרך כזאת להשיג חיים טובים בעולם הזה ובעולם הבא, להרוויח יותר, לשנות את גורלו לטובה. בכל החשבונות שלו משתתף רק: "אני, אני, אני", הוא לא יכול להוציא את עצמו מתוך התמונה הזאת.

זה קורה באופן בלתי מודע. אפילו אם הוא משתדל להוציא את עצמו מהחשבון, זה בינתיים לא מצליח והוא כל הזמן בהדרגה חוזר לעצמו. אחר כך מתגלה לו שתועלת עצמית, אינטרס עצמי, כל הזמן נכחו באותה התמונה הרוחנית שאליה הוא השתוקק. לכן ההשתתפות שלו בקבוצה, הנטייה לבורא, העבודה והמאמצים תלויים רק בהרגשה שלו, שכל זה ישתלם לו.

וההבנה שהוא פועל רק למען עצמו, זה כבר גילוי. בינתיים הוא מבצע פעולות ללא הכוונה הנכונה, כלומר עם הכוונה האגואיסטית הטבעית שלו, ולא בעל מנת להשפיע, בכך שלא מנתק את הפעולה מהתועלת האישית.

אבל בזכות פעולות כאלה של "לא לשמה", הוא עובר ארבעה שלבים של התפתחות: 1. לקבל על מנת לקבל, 2. להשפיע על מנת לקבל, 3. להשפיע על מנת להשפיע, 4. לקבל על מנת להשפיע, וכל זה במצב של "לא לשמה".

כך הוא מברר את ה"מותר" וה"אסור" ב"לא לשמה" הזה. כי ארבעת המצבים האלה, דווקא קובעים את השילוב של הפעולה והכוונה שלו. אבל על ידי זה שאדם מבצע את כל הזדונות האלה מתוך הכרח, בגלל האגו המולד שלו, היצר הרע שנברא על ידי הבורא, אז עליו כל הזמן פועל ומשפיע האור העליון ולאט לאט, טיפה אחר טיפה, מוציא אותו מהעבדות של האגו, מנקה אותו מהכוונה על מנת לקבל לעצמו.

הוא משיג את השלב שבו הוא מתחיל לחשוב על ביטול עצמי. הוא מרגיש בזה מידה של חן, משיכה. הוא מתחיל להעריך מסירות וביטול עצמי, ולא תחת הלחץ של הייסורים, אלא מפני שיותר ויותר מעריך את תכונת ההשפעה עצמה, עד לכזאת מידה, שבסופו של דבר מבטל את עצמו.

אם האדם מתעמק בזה ועובד על זה בצורה עקבית, אז תוך זמן קצר הוא יקבל מהאור את תכונת ההשפעה: "אז הוא שוכח, היינו שאין לו שום צורך לדאוג עבור עצמו, שבחינתו עצמו מתבטל כנר בפני האבוקה, מפני מציאות ה' שהוא מרגיש".

אבל הוא מבטל את עצמו לא בגלל התועלת האישית, אלא בזה שמעלה את המצב הזה עצמו של הביטול העצמי. "נמצא אז בבחינת לשמה, היינו נחת רוח לה', וכל דאגותיו ומאויו במה שיוכל להנות לה'. ומציאותו עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה עולה שם כלל. ואז הוא בבחינת משפיע על מנת להשפיע".

אנחנו כבר נכנסנו לבירורים של ביטול עצמי בכנס בערבה. הרגשנו אותו במסה הכללית של המשתתפים כאחד. ועכשיו צריך להמשיך, בכך שמתרכזים יותר ויותר בנקודה הזאת, כך שכל המרחקים וההפרעות, שמופיעים בתקופות שבין הכנסים, יפעלו לעזרתנו. דווקא הם יתנו לנו את העביות שאותה אנחנו צריכים לבטל, כדי להתבטל בעצמנו.

מתוך ההכנה לשיעור, 24.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עבודה רוחנית של 100% בשרשראות האגו
כוחה של זכות הבכורה
להשפיע זה לא לשלם מיסים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/AUHyS

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest