דף הבית / חינוך, ילדים / החינוך השבלוני

החינוך השבלוני

החינוך המודרני "מעצב" את כולם לפי שבלונה אחת קבועה. כבר אי אפשר אפילו לקרוא לזה "חינוך" כי אנחנו לא מגלים באנשים יכולות יצירתיות, ולא מסייעים להתפתחותם האישית.

הייחודיות עושה את האדם "תימהוני" בעיני החברה, ומערכת החינוך מחסלת את ה"תימהוניות" הזאת. הילד מגיע לבית הספר ומקבל שם את החומרים הסטנדרטיים, השאלות הסטנדרטיות, הבעיות הסטנדרטיות… בסופו של דבר, נותנים לנו צורה שבלונית, כמו עוגות חול בארגז החול, ללא כל קשר לנטיותינו האישיות.

החינוך שלנו מתייחס לאדם כמו למכונה שצריכה לבצע פונקציות מסוימות בחברה ובמקום העבודה. זה משתקף גם במדע: מדענים מעטים הופכים לחלוצים אמיתיים. הרי לשם כך נדרשת אישיות ייחודית, מבט חדש, תפיסה חדשה, כמו במקרה של איינשטיין ושל פרידמן.

היום קיימים בעולם מיליוני מדענים, ופעם היה אפשר למנות לא יותר מתריסר. העניין הוא, שהמדען של היום הוא "טכנאי" שמבצע שרשרת של ניסויים, עד שהוא נתקל במשהו חדש. הוא לא חודר לתוך טבע הבריאה, לא רואה כיצד הדברים צומחים מבפנים, לא מגלה שכבות חדשות ומימדים חדשים כתוצאה מאיזושהי ראייה מיוחדת.

לא, הוא פשוט עושה ניסויים. מנסה פעם דבר אחד ופעם דבר אחר, ובסופו של דבר מקבל תוצאות. ודאי שגם כאן נדרשת חשיבה מדעית, אבל זהו לא גילוי במלוא מובן המילה. אלה לא תוצאות של המאמצים הפנימיים והאינטלקטואליים של האדם. בדרך כלל, משיגים אותן במעבדה בדרך של עבודה שגרתית, שמבוססת על סטטיסטיקה.

ולכן, אנחנו חייבים למתוח גבול מדויק בין החינוך ההמוני של היום לבין החינוך האמיתי, שמעצב את האדם שבנו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 10.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לגלות את העולם הנסתר
א ניתן לחנך את האדם ללא קשר עם האור
החינוך החדש

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HxZdV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest