דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / החיים הם מאבק תמידי

החיים הם מאבק תמידי

שאלה: בזמנו עלה נושא יחסי האנוש בצמרת השלטון והשפעתם השלילית על מצב החברה שנמצאת תחת הנהגתם.

הממשלות מתחלפות, אך בכל פעם חוזרת אותה התמונה. הכוחות, הנפשות הפועלות מתחלפים, אך הדינמיקה נשארת זהה.

ישנן כמה מפלגות מרכזיות החושקות להגיע לשלטון, והן נאבקות כל הזמן אחת בשנייה, שמות "רגל" זו לזו. אם ניצחתי אותך היום, אז כל מה שאתה עושה מעכשיו והלאה מכוון כדי להפיל אותי.

ולכן, הפוליטיקאי שעלה לשלטון ורוצה להעביר את השינויים שתכנן, אין לו שום אפשרות לעשות משהו, כי השאר משתדלים בכל הכוח שהוא ייכשל.

ואז מגיעות הבחירות הבאות, יש מנצח אחר, ואז כל השאר מתחילים להפריע ולהכניס לו מקלות בגלגלים. הכול חוזר לסורו. כל המדינה סובלת מכך שהפוליטיקאים משתדלים להפיל זה את זה בתוך הממשלה. האזרחים רק סובלים מכך יותר.

זו המציאות העכשווית שלנו. מדוע ישנו המאבק הבלתי נגמר הזה, והעיקר, כיצד ניתן לשנות את המצב לטובה?

תשובתי: זה טבעי שישנו מאבק על השלטון, מפני שכולנו אגואיסטים. ומי שחודר לשלטון הוא הרבה יותר אגואיסטי, מאשר האדם הפשוט, כיוון שהוא עלה לרמה כזו. האגואיסטים הגדולים ביותר מכל אזרחי המדינה מתאספים במערכת השלטון, כמאה-מאתיים מנהלים ועוד אלפי פקידים.

לכן נבנית שם סביבה מאוד לוהטת ואגרסיבית, שבה מרוכזות כל הבעיות, שוחד, מרמה. וזה טבעי. זו אינה ייחודיות של מדינה מסוימת, אלא זה קורה בכל מקום. בחלק מהמדינות זה מתבטא בצורה פחותה, כמו למשל במדינות סקנדינביה, המאופיינות בחיים רגועים וערכים סוציאליסטיים.

אולם בשאר מדינות אירופה וארה"ב ישנה אותה מלחמה על השלטון. לפי מידת התפתחות המדינות, הן נכנסות לאותם משחקים ממשלתיים. זה כמו קלחת גועשת שכל הזמן נמצאת על אש גדולה ורותחת.

שאלה: נניח, שאנחנו הפוליטיקאים שסיכמו ביניהם ללכת יחד לבחירות, והצלחנו לנצח יחד בקואליציה. עד אז היה לנו אינטרס משותף שהחזיק אותנו יחד. הגענו לשלטון וקיבלנו אפשרות להעביר רפורמות מועילות. אם נמשיך לפעול יחד בקדנציה הזו לפחות, העניינים יתקדמו בצורה טובה.

אך גם זה לא מצליח! על אף הרצון המשותף להיות בשלטון, איננו יכולים לפעול כשותפים. מתחילים משחקים אגואיסטיים, תככים אינסופיים שאינם מאפשרים לנו להצליח. מדוע זה קורה כך?

תשובתי: אלה משחקים אגואיסטיים שלא ניתן למנוע אותם. הרי האגו בוער בנו ודורש לעלות מעלה מעלה, כאשר אנו דורכים על האחרים בדרך. רק במקרה כזה, האדם מרגיש את עצמו מוצלח, חזק, מיוחד. לכן הוא נכנס למאבק ללא כל סיבה מוצדקת, מתחיל תככים חדשים. בכך הוא מרגיש את החיים, אחרת הוא לא מרגיש שהוא חי.

שאלה: אך בסופו של דבר, זה מזיק לכולם, כולל מי שיזם את המריבה הזאת?

תשובתי: זה לא חשוב. כל עוד יש תככים, זה ממלא את החיים שלנו. האגו מעורר אותנו למאבק גם במצבים שאין בהם כמעט סיכוי לנצח. אנחנו מכירים בכך שנפסיד, אך הולכים לריב בכל זאת, מכיוון שלא יכולים לסבול חיים רגועים. במציאות היומיומית הרגילה אין חדות, אין חיים. מאבק אגואיסטי, ריבים, חיכוכים, נותנים לנו את הרגשת החיים.

לכן אנחנו חייבים להיכנס למלחמות פנימיות כמו משפחות פשע מסוכסכות או ילדים שרבים בחצר. בנים רבים כל הזמן, אפילו אם הם אחים. אחרת הם לא מרגישים את עצמם חיים. אם להכריח כל אחד מהם לשבת בשקט בפינה שלו, זה פשוט מוות בשבילם.

המאבק טמון בטבע האגואיסטי שלנו, ולכן כולם נמצאים בו, החל מילדים קטנים וכלה במדינאים מהדרג הגבוה ביותר.

המשך יבוא…

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 481, 23.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בחירות: מצביעים לכולם
לבחירות, מחובקים עם הטבע
הזכות לבחור, חלק א'

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/AubbM

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest