החיים, הלא קיים שמורגש

דעה: ובכן, הפיזיקאים הוכיחו, שהעולם הפיזי, זה אוקיינוס של אנרגיה שמופיע, וכעבור מיליונית שנייה נעלם, וכך פועם שוב ושוב.

אין שום דבר רצוף ומוצק. אבל רק המחשבה מאפשרת לנו לאסוף ולשמור יחד "אובייקטים", שאותם אנחנו רואים בשדה האנרגיה ההפכפך הזה.

זה כמו סרט, אוסף של 24 פרֵיימים בשנייה. הודות לתחלופה של הפריימים נוצרת אשליה אופטית ואנחנו חושבים שאנחנו רואים תמונה רציפה שנעה.

מסך של טלוויזיה, זה המון אלקטרונים שנתקלים ומכים במסך, יוצרים אשליה של תנועה וצורה.

החושים שלנו תופסים בצורה מוגבלת את ים האנרגיה שמקיף אותנו, ובונים תמונה מסוימת. זו אינה תמונה שלמה, אלא פרשנות שלנו שמבוססת על התכונות הפנימיות שלנו ולא על האמת האובייקטיבית. המחשבות שלנו מבררות ובודקות את היקום כדי ליצור חיים פיזיים.

כל מה שאנחנו רואים, החל כרעיון, שגדל, באותה מידה איך שחלקו עימו וביטאו, עד שגדל מספיק כדי להפוך לאובייקט פיזי.

אתה הופך לְמה שאתה חושב עליו. החיים שלכם הופכים לְמה שאתם מאמינים בו. עולם, זה הראי שלכם, שמאפשר לכם להרגיש את מה שאתם מחשיבים לאמת עבורכם… עד שתשנו את נקודת הראייה.

הפיזיקה הקוונטית מדגימה לנו, שהעולם הסובב זה לא משהו נוקשה, אלא משהו שמשתנה ללא הרף, שבנוי על המחשבות האינדיבידואליות והקולקטיביות שלנו.

הכול מורכב מאטומים. האטומים מורכבים מחלקיקים תת אטומיים. והם מורכבים מאנרגיה. אנחנו, זה אנרגיה שכל הזמן משתנה, תחת פיקוח של תבונה (אינטליגנציה). כך גם כל מה שסובב אותנו.

הפיזיקה הקוונטית אומרת, שדווקא פעולת הצפייה והמעקב אחרי אובייקט, מחייבת אותו להיות שם וכזה, במקום ובצורה שאנחנו רואים אותו. האובייקט אינו קיים באופן עצמאי מהצופה שלו! הצפייה, תשומת הלב והכוונה שלנו ממש יוצרת כל אובייקט.

תגובתי: ובכן, הפיזיקאים כמעט הבינו את תהליך יצירת העולם בהרגשות שלנו. חכמת הקבלה כבר כמעט 6000 שנה מדברת על העולם כקיים רק בהרגשות שלנו, ולא יותר מכך. ראה מאמר "מבוא לספר הזוהר" של בעל הסולם, על המכונה הפוטוגרפית של התודעה שלנו.

ידיעות קודמות בנושא:
היקום הוא תוכנת מחשב
המציאות המוזרה הזאת
העולם שמאחורי הגבולות כבר באופק