החיבור הוא ההצלה

העולם מתקדם לקראת גל אבטלה דרמטי. מיליונים ייזרקו הצידה ללא שום סיכוי לפרנס את עצמם. חייבים ליצור עבורם מקור הכנסה חדש – לימוד אינטגרלי.

אנחנו צריכים להבין שאם האדם מושך את המאור המחזיר למוטב, אם הוא פועל למען חיבור החברה, אם הוא לומד את החוקים והעקרונות של העולם החדש – מגיע לו שיהיו לו התנאים המינימליים שיאפשרו לו להתקיים בכבוד. בזכות זה הוא יהפוך לחלק חיובי וחיוני של החברה.

אנחנו כבר פנינו למקבלי ההחלטות והצענו להם את הדרך הזאת. אסור להשאיר את האדם בבית ולהפקיר אותו. הרי זה יהפוך אותו לאכזר ובטלן, שכבר לא יהיה אפשר להחזיר אותו לשום עבודה. בלית ברירה הוא יפנה לסמים, לפשע וכן הלאה. אם לא נעסיק את האנשים, נגיע להרס חברתי.

וכאן צריך להבין שהעיסוק החדש הזה – הלימוד – הוא התיקון. אנחנו פשוט חייבים שהאנשים יישבו על ספסל הלימודים. זאת ממש לא "שריפת זמן" אלא פונקציה חברתית שנחוצה לכולנו. האנשים שילמדו יתחילו בעצם לעבוד להבראת החברה, וזאת הצורה שבה נתייחס אליהם.

והלימוד לא צריך לדלג גם על אלה שממשיכים לעבוד. יכול להיות שהם יתחלקו בשעות העבודה עם המפוטרים, ואז כולם יוכלו ללמוד חצי יום. אבל הסדר הזה חייב להיות ממש מעוגן בחוק. הרי כולנו חברה אחת, וכולנו רוצים צדק חברתי. משמע שצריך לחלק את הזמן בצורה צודקת: העבודה תתחלק בין כולם – וגם הלימוד, וכל אחד יקבל בממוצע פחות או יותר את אותו הדבר.

החיים מחייבים אותנו לנקוט בגישה כזאת. אי אפשר להמשיך את "החלום האמריקאי". הוא כבר נשבר. הגיע הזמן להתעורר.

שאלה: האם החינוך הזה הוא פעולה מספיקה כדי לפתור את כל הבעיות?

תשובתי: כן. הרי זה לא סתם לימוד, אלא צורות שונות של הפעלות. האנשים לומדים באיזה עולם הם חיים, מדוע הם צריכים להיות מחוברים וכיצד להתחבר באמת. האדם לומד להתחבר עם האחרים ומתחיל להבין שבזכות זה אנחנו מעוררים את הכוחות הפנימיים שנמצאים בתוכנו. הם כבר טמונים בתוך החברה האינטגרלית, והם יעשו בה את הסדר הנדרש. בעזרתם נגיע להשתוות הצורה עם הטבע, ונפסיק להיות בו החלק הרע, המנוגד לו. במקום להיות גידול סרטני, נהפוך להיות חלק אינטגרלי, ובזכות זה נגיע לחיבור ולהבראת העולם כולו.

החיבור הוא ההצלה. רק אם נתחבר, נראה תוצאות. היום אנחנו מגלים שהחברה האנושית היא כמו גוף אחד, ואנחנו צריכים לזרום עם המגמה הזאת מתוך הכרה, מרצוננו החופשי. הגיע הזמן להבין שאין דרך אחרת.

בעל הסולם אמר שכל הקושי כאן הוא פסיכולוגי. האדם אינו מסוגל לשנות את עצמו מבפנים: זה קל לסובב את הידית הזאת, אבל קשה להגיע עד אליה. אך ברגע שהאדם תופס אותה ומסובב אותה, פתאום הוא רואה כיצד העולם מתהפך.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 30.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ליצור את העולם החדש
זה לא מתקבל על הדעת. אז איך אפשר לרצות את זה?
מכון ARI פונה למקבלי ההחלטות