דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / החופש הרוחני של היחיד

החופש הרוחני של היחיד

קיים חוק: אחרי רבים להטות במישור הגשמי ואחרי יחיד להטות במישור הרוחני. נניח שאני נכנס לקבוצה. האם היא נחשבת עבורי כמו הרוב? האם אני חייב להקשיב לחברים? אני רואה לפניי 300 גברים, זה כבר כוח. אם הם מציבים בפניי דרישות ברמה הגשמית, זה דבר אחד, אבל מה אם הם מכתיבים לי תנאים ברמה הרוחנית? האם הם מבינים יותר ממני? האם הם כולם יותר חכמים? כיצד עליי להתנהג איתם?

האם יש לי זכות להשפיע על החברה? הרי אם הם הרבים, אני חייב להרכין את ראשי ולקבל את דעת החברים. ומהצד השני, מדובר על החיים הרוחניים, וזה אומר שצריך להטות לא אחרי הרבים, אלא אחרי היחיד. האם היחיד הזה הוא אני?

אלה שאלות לא פשוטות. והן נוגעות לכל קבוצה.

במובן הגשמי, פחות או יותר מובן מיהם הרבים. על אף שגם כאן יש הרבה תנועות וזרמים, מפלגות, ממשלה, מאפיה…לַעולם אין דעה אחידה.

אך בעצם עבורנו זה פשוט. אני קובע לעצמי את הגבול בין החיים הגשמיים והרוחניים, ואז הקיום הגשמי מסתכם עבורי בדברים ההכרחיים לקיום בלבד. אני מסתפק בהם, מספק לעצמי חיים נורמליים: בית, עבודה, משפחה, חנויות, בנק, ביטוח לאומי, קופת חולים, חופש, פנסיה… כאן אני בעיקרון שומע לרבים, מתנהג כפי שנהוג, ברמת ההכרחיות הנורמלית. ובזה מסתיימים החובות שלי כלפי החברה. בעולם שלנו אני מסודר.

בכך אני מביע את ההבנה כלפי "אחרי רבים להטות", מדובר על ביצוע התנאים ההכרחיים שמקובלים על כולם.

ומעבר לזה, כל תשומת הלב שלי וכל הכוחות שלי מכוונים להתפתחות הרוחנית. בחיים הרוחניים אני עובד עם הקבוצה, שבפניה, כפי שכותב הרב"ש, האדם חייב לבטל את עצמו לגמרי. במילים אחרות, אני מתכופף בפני החברה הרוחנית, כמו בפני הרבים. אז היכן החופש שלי? הרי בחיים הרוחניים אני חייב ללכת אחרי הדעה האישית שלי.

במציאות, אני נוהג בדיוק כך: אני בעצמי קובע לעצמי את מידת ההתכללות שלי בקבוצה. את זה אף אחד אינו לוקח ממני. וזה מה שמסמל החוק אחרי היחיד להטות: כל אחד מאיתנו הוא יחיד, והוא מקבל החלטה חופשית להיות חלק מהקבוצה. שום חוקים אינם שולטים עליו, ואף אחד אינו לוחץ עליו.

לפי אותו העיקרון אנחנו מפיצים את חכמת הקבלה: מי שרוצה, בבקשה, ומי שאינו רוצה, חופשי ופטור מזה.

ולכן, החופש שלך הוא בכך שתתבטל בפני הסביבה ללא כל לחץ. בעולם הגשמי הסביבה מאלצת אותך לעשות זאת, ואילו בסביבה הרוחנית אף אחד אינו מחייב אותך בשום דבר, וגם לא הבורא. אתה חייב להבשיל בעצמך ולהגיע להחלטה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החרות", 11.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אחרי רבים להטות
אחרי יחיד להטות
מה לעשות עם הבחירה שלי?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/IEZHI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest