החוליה הקובעת בשרשרת

אנחנו צריכים להבין, שההתדרדרות למטה מעידה על גילוי המחלה, גילוי הרע. והרע הוא, שאין לנו קשר עם הבורא שמסתתר בתוך הסביבה שלנו, בתוך קבוצת הקומנדו הרוחנית. המאמצים שלנו לחזור לאיחוד הקודם צריכים להיות מכוונים לבורא, ולא סתם לחיבור שלנו.

הבורא היה חסר בכוונה שלנו. אנחנו חשבנו, שפשוט נתחבר זה עם זה ונשיג הכול. אנחנו איבדנו את החוליה האחרונה של השרשרת הזאת, את הקב"ה. עכשיו אנחנו צריכים לחדד את המרכיב החשוב ביותר הזה, שבו מסתיימת הנוסחה: "ישראל, אורייתא, קב"ה", ולתת לו את החשיבות המגיעה לו. כי בלעדיו, אין ערבות ואין ברית, שום דבר לא יתקיים!

עכשיו יש לנו הזדמנות להרגיש את אותו המרכיב העיקרי שחסר לנו, שהוא מחזיק ומקיים את הכול. לכן אנחנו נהיה חייבים לאבד בהדרגה את הרגשת האיחוד ולהתדרדר יותר ויותר מטה, אבל רק כדי להכיר את הנחיצות בכוח העליון שאחראי על הקשר שלנו ושמבצע הכול. אם אנחנו חושבים על הבורא, אז אנחנו שייכים לו והוא ידאג לכל, יעשה כך, שאנחנו לא נצא מהקדושה.

לכן נאמר: "למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך". מצד אחד, אני מתפלל לבורא שיעזור לי עם האחים שלי, ומצד שני, אני עובד יחד עם האחים, כדי לגלות את הבורא, להגיע אליו ולעשות לו נחת רוח. כלומר אני דואג גם לכלי וגם למילוי.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 18.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הסיבה והמסובב מתחלפים במקומות
אדם "מרגיש" ואדם "מאמין"
במרכז של משולש שווה צלעות