החג כמקפצה

שאלה: במה צריך להתרכז עכשיו הכלי העולמי, כדי להרגיש את עצמו במצרים ולרצות באמת לצאת ממנה?

תשובתי: אנחנו חייבים להחזיק את עצמנו בעלייה ולא בירידה. כל אחד מאיתנו וכולנו יחד לא צריכים בשום פנים ואופן לרדת ולנשור מהסדר הנהוג. הרי זה בהכרח יזרוק אותנו למטה.

אנחנו צריכים מהר מאוד לפנות לשבוע הפסח ולהכין את עצמנו על ידי כך שנבין מה מסמלת יציאת מצרים. צריכים להתכונן להתפעלות הזאת, להתרוממות הרוח הזאת בכל הכוחות. ככל שההשתוקקות שלנו תהיה עוצמתית יותר, כך האורות של פסח ישפיעו עלינו יותר.

אנחנו חייבים לממש את זה כבר עכשיו, וקודם כל אנחנו חייבים להיות מאוחדים. ממצרים לא יוצא אדם אחד, אלא כולם בלי יוצא מהכלל: נשים, גברים, ילדים, זקנים. זהו האיחוד לקראת היציאה הכללית. על זה אנחנו צריכים לחשוב, ולזה כל הזמן אנחנו צריכים לכוון.

נשאר פחות משבוע עד לחג. ה"חג" הוא סימן חיצוני, אך אם נשתמש בשבעת הימים האלה, אנחנו יכולים להתלכד וליצור כזה קשר, לעצב כאלה כוונות בשיעורים, שזה "יזרוק" אותנו קדימה.

יש כאלה שחווים ירידה, אחרים חווים עלייה, את אחרים מנענעים השינויים, אנחנו זקוקים לכל המצבים האלה. האדם חייב להעריך את הירידה כמו את העלייה. הרי אחד לא יכול להיות ללא השני.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 12.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מה חסר לנו כדי לצאת?
נפילה זו שמחה
ייחודיות חג הפסח – אור האמונה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6ZieG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest