קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אומרים, שאסור "להסתכל לאחור", כלומר להסתכל על מצבים קודמים של ההתפתחות הרוחנית שלך.
אם כך, אז אני לא מבין, כיצד המקובלים הצליחו לתאר לנו את כל מצביהם בכתב? ויותר מכך, חלק מהם ביקשו מהבורא להוריד אותם למדרגות נמוכות יותר, כדי שיוכלו לספר עליהן לאנשים. נניח שאני רוצה לכתוב את זיכרונותיי, לא נותר לי אלא לחזור לאירועי העבר ושוב לחוות אותם בזיכרוני. האם אותו הדבר קורה עם המקובלים, כשהם מתארים מצבים רוחניים?
תשובה: בשבילם הזמן לא קיים, אלא רק הופעה סיבתית תוצאתית של פעולות התיקון.
ידיעות קודמות בנושא:
זמן – תולדה של אגואיזם
זמן – אשליה או מציאות?
הייתי מוסיפה הסבר די פשוט העבר מבחינת זמן כפי שאנו רואים בדרך כלל,מתקיים ברצף קו_ מעבר לעתיד. בראייה קבלית זמן האירוע וזמן תיקונו,אינם נמדדים בקו, אלא בראייה תלת ממדית .
היום התפרסמה כתבה בכלכליסט בה פרופ' אהרונוב מצליח להוכיח כי העתיד קובע את התנהגותנו בהווה ובכלל כתבה מעניינת המוכיחה מדעית את חכמת הקבלה מבחינת חופש הבחירה והתנהגות האנושית. http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3365730,00.html