דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הולכים לעימות של ניגודים

הולכים לעימות של ניגודים

מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראים. לשֵם כך הנברא חייב להימצא מחוץ לבורא, מחוץ לרצון להשפיע, בתוך הרצון לקבל. ומהצד השני, כדי להשׂיג שלמות, הנברא חייב להידמות לבורא. באופן כזה, הוא חייב להיות כלול משני הכוחות המנוגדים: רצון לקבל וכוונה על מנת להשפיע.

וזה פלא כיצד באדם אחד נמצאים בשכנות שני ניגודים. אמנם, למעשׂה זה רק בשורשים, בניצנים. אם האדם רוצה שהם יגדלו מהדרגה המינימלית, אז הוא חייב לבנות ביניהם קשר הדדי נכון. אחרת הוא לא יתבגר ולא יגדל, ובכך יישאר עם נקודת הרצון השחורה מהמלכות, ועם ניצוץ קטן של תכונת ההשפעה מהבינה.

הגדילה מתחילה מכך שהאדם משווה בין שני הכוחות האלה, מסדר ומשלים אותם. בזה הוא מאפשר לבורא לגדל את עצמו, ובעצמו מעצב את השילוב ביניהם, התכללות הדדית של הבינה והמלכות, כדי שהבינה תמיד תהיה מעל למלכות.

נאמר: "לעולם יגדיל אדם את היצר הטוב על היצר הרע". זה אומר שהוא בעצמו צריך לנהל את המלחמה הזאת: להבליט ולהביא להתנגשות בתוכו את הניגודים האלה, ולא לטשטש אותם. להשתמש בהם כדי לבנות את עצמו. וכאן מסתתרת בעיה: כשאיננו רוצים לעורר את הבעיה, אנחנו בורחים מהבירורים, מנסים לכסות את העימותים והסכסוכים הפנימיים, במקום למצוא כוחות, יחד עם הבורא שמהווה את המקור שלהם, ולנצח כל פעם את כוח הקבלה על ידי כוח ההשפעה.

אך אם האדם מבין שהכול בא מהבורא, ומזמין ומעורר בתוכו את ההתנגשויות, אז הוא מוצא דרך ושיטה לעשות בהם סדר. הוא מבין שכל הבעיות, ובכלל כל הרגשה שלו, מורכבת משני כוחות מנוגדים שהוא צריך להשוות ביניהם ולסדר. וזה אפשרי רק אם האדם מביא אותם לפעולה המוחשית בסביבה. בסיכומו של דבר, כל מה שהוא מרגיש צריך לכוון אותו לאהבת הזולת. אם זה לא כך, סימן שהוא עדיין לא השׂיג תיקון, לא ייצר קשר נכון בין הרצון לקבל לבין ניצוץ ההשפעה. ורק בכך שישלים את הקשר הזה באהבה לזולת, אז הוא מדמה את עצמו לבורא ומגיע להשתוות הצורה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 06.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האלכסון של הסולם הרוחני
מאמצעי לסיבה
להציץ לתוכך ולא להפנות את המבט לאחור

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest