קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס חרקוב. סדנה מס' 7.
האדם, בהביטו על ההיסטוריה שלו, על כמה עשרות השנים שאותן הוא חי, הוא רואה באיזו צורה הבורא הוביל אותו למצב העכשווי בכך שקירב אותו בהדרגה אליו, בכך שהעביר אותו דרך הרבה מאוד מצבים שנראים כלא הכרחיים, מגוחכים וחסרי טעם לחלוטין, כתקופות של חיים שלכאורה אין בהן שום צורך.
למעשה, כשאדם מסכים עם הכול, אפילו שהוא עדיין אינו מבין לשם מה הוא עבר את כל זה, ההודיה על כך שהבורא הביא אותו בדרך כזאת למצב העכשווי, לכך שלפחות הוא נמצא בתחילת הגילוי של הבורא, בהודיה, שהוא מצדיק את העבר, מביאה אותו לכוונה הנכונה, למצב הנכון בהווה.
בספר "שמעתי" במאמר כ"ו: "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר", כך גם נאמר על זה. לא ניתן להתייחס נכון לעתיד, אם אתה לא מצדיק את המצבים שלך מהעבר, בכך שאתה מקבל לחלוטין שכל זה מגיע מ"אין עוד מלבדו". אם זה קרה, זה סימן שצריך היה לקרות עד לרגע הנוכחי, ובשום פנים ואופן אסור להצטער על זה שכך זה היה.
רק החל מרגע זה, כאשר הסתיימו כל החשבונות הקודמים, אדם יכול מראש להתחיל להודות על העתיד, להיות במצב של השפעה חופשית, תנועה חופשית אל הבורא, כאשר אין שום דבר שלילי ביחסים שלהם מהעבר. על ידי התיקון הזה של היחס שלו כלפי העבר, הוא מכין את עצמו לעתיד.
הבורא בכוונה מעביר אותנו דרך כל מיני תהפוכות, מטמורפוזות, ושומר בתוכנו זיכרון שלילי עליהן. ואת הרגעים החיוביים אנחנו למעשה לא זוכרים, אנחנו זוכרים רק את השלילי, מפני שהאגו זוכר היכן הוא לא קיבל, איפה שרימו אותו, איפה שהוא היה יכול להרוויח אבל הפסיד וכולי. ואם אני מצדיק את הנהגתו והשגחתו של הבורא בעבר, אני לא עושה את זה עבור העבר, אלא מעביר לעתיד. בזה אני בונה כלי, יחס נכון לעתיד, באופן כזה אני מוכן ללכת קדימה.
לכן אי אפשר להתחיל מהרגע הנוכחי פשוט על ידי מחיקת העבר. הוא ניתן לנו כדי שעכשיו, ברגע נתון, נוכל להסתכל נכון על העתיד, להתייחס נכון לבורא.
אם אני מפויס לחלוטין, ואת כל מה שהתרחש איתי מקודם, כל מה שהיה אצלי שלילי ביחס אליי, העולם, הקרובים, הרחוקים, ביחס לבורא וכל מה שהוא עשה איתי, אני מקבל בהודיה, בכך שמבין שבזה אני עברתי את הדרך שלי, ועכשיו דווקא הודות לעלייה מעליה, למרות האגו שלי, הביקורת האגואיסטית שלי, כל ההרגשות הקודמות שלי אני יכול להעביר אותם למצב של הודיה, לדבקות עם הבורא, שאני לא סתם סולח לו, אלא דווקא מבין, תופס, מרגיש, שניתנה לי עכשיו האפשרות להיות בתחילת החיבור איתו, אז אני מוכן להתחיל את הגילוי שלו.
לכן העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר. אם אנחנו מתקנים את היחס שלנו לעבר מביקורת להודיה, מצער ואכזבה לאושר, בכך אנחנו יוצרים כלי נכון לגילוי הבורא.
מתוך סדנה מס' 7, כנס חרקוב, 19.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הכול מתחיל מהודיה
הודיה לבורא זה מנוף לפסגות חדשות
להתפלל עבור כל אחד או עבור כולם?
