הודו לבורא!

laitman_2009-08_2936-70.jpg

שאלה: בשיעורים היומיים על ספר הזוהר אינני מבין דבר, אך אני חש בקשר עם החומר. בשיעורי הערב אינני מוצא את עצמי, אני מרגיש את עצמי מנותק לגמרי מהחומר, מחשבות על עניינים שבשגרה היומיומית משתלטות עליי, פשוט אינני מסוגל להתרכז בשיעור. מה עליי לעשות על מנת להתרכז בחומר הנלמד? האם יש פעולה אוטומטית כלשהי שעליי לעשות במצב הזה?

תשובה: הפעולה האוטומטית במלחמה בהפרעות היא להודות לבורא ששולח לך את ההפרעות. הרי "אין עוד מלבדו", הוא יוצר את כל ההפרעות האלה, הוא שולט בשכל ובלב שלך. הוא יודע יותר טוב ממך אילו מחשבות כדאי לשלוח לך עכשיו, הוא רואה את היתרון במחשבות על היומיום, הבעיות והבלבול. כיצד יש במחשבות האלו יתרון? אם בתוך כל הבלבול הזה ובתוך כל הבעיות, למספר רגעים, אתה משתדל בכל כוחותיך להתחבר לאיזה קטע קטן מהטקסט – הרווחת את הכול. ואם אתה יושב בשיעור עם ראש נקי וממש מרחף בעולמות רוחניים – אין בהכרח שזה נכון.

אתה זקוק לכל המצבים האלו, שבהם אתה צריך להשתדל ולהתגבר על כל ה"נחשים" הקטנים (הרצונות האגואיסטיים) שמפריעים לך בדרך. כל הגילויים הגדולים יגיעו בסופו של דבר ובפתאומיות, דווקא מהקשיים ומהיציאות, כאמור: "מציון (יציאת האור) תצא תורה".

לכן אסור לחשוב שאם הראש לא עובד או אין מצב רוח, אז אין משמעות בישיבה בשיעור ובשמיעת הזוהר. אם לאדם באמת קשה והוא מרגיש את עצמו מנותק, עייף ומבולבל, אך בכל זאת הוא במעט מנסה להתחבר עם החומר, ככל שהוא מסוגל, אפילו לרגע – הוא מרוויח הרבה יותר מאשר הוא נמצא במצב של השראה גדולה. את ההשראה הזאת גם נתנו לו מלמעלה, כאילו ניפחו לו בלון. דווקא העבודה הקשה, ההשתדלות לעלות מעל כל ההפרעות, מביאה תועלת.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 08.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
האם אתה מצפה לישועה?
עבודה כל כך פשוטה
יותר הפרעות – עבודה יותר איכותית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JCLE7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest