ההתפתחות לפי חוקי הפיזיקה הרוחנית

כל ההתפתחות מתרחשת בארבע בחינות: הוי"ה, שנובעות מצירוף של שתי תכונות: הרצון לקבל והרצון להשפיע, שמתחילות להתקשר זו לזו. בהתחלה שולט הרצון לקבל, אחר כך הרצון להשפיע, ואחר כך הם פועלים יחד, ובסיכום יוצא שהבחינה האחרונה, מלכות, רוצה לשלוט על הכול ברצון האגואיסטי שלה.

לכן, כשהאור משפיע על הרצון, הוא גורם להתפתחותו בארבע בחינות, עד בחינה ד'. זהו החוק של הפיזיקה הרוחנית. כתוצאה מכך, מתבצעת ההתפתחות לפי המדרגות: דומם, צומח, חי, מדבר. אך גם האדם בעצמו מתפתח לפי אותן ארבע הדרגות: דומם, צומח, חי, ודרגת האדם שבתוך האדם.

ולכן, אנחנו צריכים להיכנס בכל פעם למצב כלשהו, לשהות בו ולהרגיש את חסרונו. אנחנו מתבשלים בדרגת התפתחות כלשהי, עד שאנחנו מבינים את חסרונה, ומתחילים לחפש את המדרגה הבאה. כל זה מתרחש בהתאם לחוק ארבע דרגות ההתפתחות, שלפיו בתוך המדרגה הנוכחית תמיד מונח צידה ההפוך של המדרגה הבאה, שמושכת אותנו אליה.

לכן, בהתחלה אנחנו נהנים מכל מצב חדש שהשגנו, ואחר כך אנחנו מתחילים להרגיש בו כמו ב"גלות": הוא הופך לרע, לא מספק. כך במצב ה"דומם" חסרים לנו חיי ה"צומח", בדרגת ה"צומח" – חסרה דרגת ה"חי", ואילו בדרגת ה"חי" חסרים לנו חיי האדם. ומה חסר לאדם? – הבורא!

כך אנחנו עוברים את ארבעת השלבים הללו, שנקראים ארבע גלויות, ובכל פעם אנחנו מרגישים את עצמנו ב"גלות", כדי שנרצה לצאת מהמצב הזה. ובכל פעם, כשכבר איננו מסוגלים להישאר במצב הזה, מפני שהרגשת החיסרון הופכת להיות בלתי נסבלת, אנחנו עוברים למצב חדש, והמעבר הזה נקרא "גאולה".

לכן, ישנן ארבע גלויות וארבע גאולות. נכון להיום, עברנו בהיסטוריה האנושית ארבע גלויות ושלוש גאולות, ואנחנו עומדים בפתחה של הגאולה האחרונה.

במצבנו היום יש לנו הכול, מלבד הבורא – הרגשת הבורא, הקשר עימו, כדי להרגיש את תכונתו – ההשפעה והאהבה לזולת! אם חסר לאדם דווקא את זה, זה סימן שהוא הגיע לדרגה הרביעית והאחרונה: הרגשת החיסרון לגילוי הבורא.

אין חיסרון גדול יותר. זה החיסרון האחרון! תראו לאיזה חיסרון עלינו להגיע בכוחות עצמנו, באמצעות תרגילים משותפים ועבודה משותפת. על האדם לבדוק, האם באמת חסר לו דווקא את זה? אם לא, הוא עדיין לא התקרב לגאולה. אך ייתכן שאם תהיה לו סביבה חזקה, שכבר מגיע לה לצאת מהגלות לגאולה, אז הם יוציאו גם אותו יחד איתם – כמו זקן, אישה או תינוק. קודם כל יוצאים הגברים, כלומר אלה שמסוגלים להתגבר, ומושכים אחריהם את כל היתר – עוזרים להם איכשהו ומובילים אותם. העיקר שהיתר יהיו מוכנים להתחבר אליהם ושלא יתנגדו – הם רוצים לצאת, אך הם פשוט עדיין חלשים, ללא כוח מספיק כדי להתחבר. אך הם לא נגד החיבור!

כלומר, עלינו להגיע למצב שבו נרגיש חסרון דווקא לתכונת ההשפעה והאהבה, לאיחוד, לערבות – זהו המצב שלפני הלידה הרוחנית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "וזאת ליהודה", 18.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
התיאבון מגיע לפני האוכל
למלא את הסאה
לאן הובילה אותנו שרשרת התפתחות הגֵנים