דף הבית / המשבר ופתרונו / ההתפכחות היא לא מעבר להרים

ההתפכחות היא לא מעבר להרים

שאלה: 99% מהאוכלוסייה רוצים לדעת מה הם צריכים לעשות באופן ממשי, כדי שבחברה יתרחשו שינויים חברתיים. איך אפשר להעביר להם את תחושת הביטחון, האיחוד והחיבור תוך כדי תהליך ההפצה?

תשובתי: נדמה לנו שאנחנו עושים משהו בעולם הזה – אני מנהל את הבנקים, המפעלים, המסחר הבינלאומי, הטכנולוגיה הצבאית, מסובב את כל מה שמתרחש בעולם שלנו, כל זה חולף מול העיניים שלי, אני מחלק הוראות ומניע את כל המכונה הזאת. הדבר היחיד שאותו אני לא מבין הוא, שמניעים אותי.

יש לנו קליפ שבו ילד משחק בסופרמרקט עם מכונית, ובזה שמניע אותה הוא עושה צלילים של רעש המנוע.

אז הנה, אנחנו לא מבינים שבעצם מניעים אותנו, שאנחנו המבצעים של הרצון העליון בדרגה הנמוכה ביותר.

עכשיו אנחנו נכנסים לתקופה חדשה, שבה הכוח העליון לא מכתיב לנו בצורה ישירה מה לעשות, ומתרחק מאיתנו, כאילו שמחזר אחרינו, בכך הוא רוצה למשוך אותנו אליו. בזה שהוא מתרחק מאיתנו הוא מזמין בנו מבוכה, חוסר הבנה של המתרחש, איך להסתדר בעולם הזה. אני פתאום לא רוצה לא משפחה, לא ילדים. לא ברור לי מה לעשות עם החיים. סמים, ניתוק, ומכאן המשבר הגדול. כשהכוח העליון מתרחק ולא מנהל אותי, אני פתאום מרגיש שאני לא יודע לאן לנוע, מה עליי לעשות, אני לא יודע שום דבר, לא רוצה שום דבר. המשבר הזה הוא קריאה בשבילנו, כדי שאנחנו נתקדם קדימה בעצמנו לקראת הכוח הזה. "לקראת", זה אומר ביתר הידמות אליו.

ואילו האנשים חושבים שהם עוד יכולים לפעול כמו בעבר: "אני אנהל הכול!". נו, ומה הממשלות יכולות לעשות? – היום הן לא יכולות לעשות דבר. הדבר היחיד שהן יכולות, זה להדפיס עוד קצת כסף, אבל גם זה כבר לא נותן שום דבר. הן רק מפעילות את מכונת הדפוס ויש לנו כביכול יותר כסף, אבל למעשה, זה אותו הדבר. מובן, שיכולת הקנייה הסגולית אינה משתנה מזה, רק מחלקים ניירות לאוכלוסייה, וזה הכול.

ולכן לא הפוליטיקאים, לא הכלכלנים, לא הסוציולוגים לא הפסיכולוגים, לא המדענים, לא המחנכים, לא ההורים, אף אחד אינו יכול להשפיע שום השפעה על אף אחד, לא יכול לעשות שום דבר!

ודאי שהאנשים עדיין לא התפכחו עד לכזה מצב שירגישו באופן אישי הכול על עצמם, אבל העולם מתקדם לקראת זה. ואנחנו רואים שהמון מדענים מגלים את זה במחקרים שלהם.

זוהי בעיית העולם. הוא יצטרך להסכים עם זה, מפני שזהו חוק פיזי שמתגלה בכך, שהכוח שבעבר ניהל אותנו מבפנים והכתיב לנו את כל הרצונות שלנו, גם במוח וגם בלב – נסוג בהדרגה. הוא רוצה שאתה בעצמך תיקח על עצמך את התפקיד הזה, תלמד ממנו ותנהל בעצמך את עצמך. וזו בעיה. אנחנו נצטרך להכיר את זה ולממש.

ואם כל מיני חכמולוגים בינתיים עוד אומרים: "צריך לעשות משהו ריאלי…", נו, ומה נעשה בצורה ריאלית? – הם פשוט לא מרגישים איך בינתיים הכוח העליון מנהל אותם.

מתוך שיחה בסעודה בטורונטו, 19.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אנשים, הלו…!
סמוך על האור

עושׂה שלום במרומיו, הוא יעשׂה שלום עלינו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HtifN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest