דף הבית / המשבר ופתרונו / ההכרה בחוסר האונים

ההכרה בחוסר האונים

דעה: (א. קוזנצוב, Kuznetzov, פרופסור באוניברסיטת מוסקבה, נשיא האקדמיה הרוסית למדעי הטבע, פ. קוזנצוב, Kuznetzov, פרופסור במכון לפיזיקה וטכנולוגיה, ב. בולזקוב, Bolshakov, פרופסור באקדמיה הרוסית למדעי הטבע): בספרי הלימוד פשוט חסרים חוקי הטבע שאליהם אמורים להתאים את התעסוקה המעשית, על מנת לספק התפתחות של חברה יציבה בשיתוף עם הסביבה. בפיזיקה מכירים היטב את חוקי השימור, אך לא את חוקי ההתפתחות.

המצב מחריף בעקבות כך, שהחוק הידוע בפיזיקה שמאפיין את כיוון השינויים, שהוא החוק השני של התרמודינמיקה, מגדיר את כיוון האבולוציה של המערכות ההולכות לקראת פירוק והתמוטטות. הוא אינו מותאם למסר שלפיו החיים נקבעו כתופעה ברמת היקום. בפיזיקה התיאורטית לא קיימים עקרונות שמהם ההתפתחות וקיום החיים נובעים כתופעה גלובלית.

כל האמור מתייחס באותה המידה גם לחוקי הכימיה. החוקים הידועים בביולוגיה אינם מספקים את העיקרון הכלל-מדעי של חוק השימור ללא שינוי, וזה מונע את האפשרות לשימושם בתחזית לטווח ארוך ובניהול תהליך ההתפתחות.

במידה רבה עוד יותר, אותו החיסרון ישנו לחוקי ההתפתחות החברתית המוצגים בצורה מילולית.

השימוש בניתוח המערכתי ובתיאוריה המערכתית אינו יעיל כפתרון לבעיות אלה, מפני שחסר בהם הקריטריון האובייקטיבי להתפתחות וניהול של סוג כזה של מערכות, שאליהן שייכים הטבע-החברה-האדם. לפיכך, קיימת בעיה מדעית רצינית, שבפתרונה תלוי גורלה של הציוויליזציה על פני כדור הארץ, הפתרון הוא בהספקת יציבותה של התפתחות המערכת הגלובלית.

קרוב ל- 4 מיליארדי שנים על פני כדור הארץ נוצר המצב הראשוני הקריטי ברמת היקום. נוצרה צורת החיים על כדור הארץ. האבולוציה שלה הייתה מלווה על ידי יכולת ביצוע העבודה המתגברת, על ידי קצב הצמיחה הגדל של הכוח השימושי, על ידי ארגון של החומר החי היותר ויותר מורכב: עולם הצומח, עולם החי, התבונה, החברה האנושית, הנואוספרה (תודעת היקום) – אלה הם שלבי ההתפתחות העיקריים של החיים על פני כדור הארץ.

התהליך האבולוציוני תמיד מלווה במאבק תחרותי של מערכת החי עבור תנאי ההישרדות הטובים יותר המספקים את מקורות הכוח. ביסודו של המאבק הזה נמצא חוסר שוויון בהתפתחות, המותנה בחוסר התאמה של קצב ההתפתחות וקצב הצמיחה. חוסר ההתאמה הזה בקצב ההתפתחות הביא לתקופות קריטיות. כתוצאה מכך, ניצחו אותן מערכות אשר הבטיחו קצב צמיחה גבוה יותר של האפשרויות להשפיע על הסביבה.

תוך כדי התהליך הארוך והכואב של המאבק על החיים שנמשך מיליוני שנים, נוצר האדם שהצליח ליצור את כלי העבודה, ובזכות כך לספק קצב צמיחה של צריכת אנרגיה גבוה יותר מאשר כל מין אחר. באדם התחילה להתפתח יכולת החשיבה, השכל, התבונה. להבדיל מכל מערכות החי האחרות, האדם הצליח ללמוד על עצמו ועל העולם שסביבו, להכיר את החוקים שלו, לנסות ליישם אותם בצורה הנכונה על מנת להרחיב את האפשרויות ולספק את צרכיו. במידת התפתחות החשיבה המדעית, נהיה ברור יותר ויותר שהסיבה לבעיות השונות, הקונפליקטים, המצבים הקריטיים והמשבריים, כרוכה בחוסר התאמה בהתפתחות של החלקים לדבר אחד שלם.

חוסר ההתאמה וחוסר הסדירות בהתפתחות חלקי האחד הזה, מביאה להתנגשות בין בני האדם והמדינות, ולהיווצרות תקופות קריטיות, סכסוכים ומלחמות. עם הזמן התעוררה ההבנה שהטבע והחברה גם הם אחד שלם, אך התפתחות החלקים של השלם הזה אינה מתואמת. ישנה הבנה של הנחיצות ההיסטורית להשלים ולתאם את כל החלקים של המערכת החברתית והטבעית לתהליך חברתי-טבעי אחיד. אחרי התפתחות בת אלפי שנים, האנושות התבגרה, צברה ניסיון וידע, על מנת לקחת על עצמה את האחריות על גורלה לעתיד. דווקא זו הסיבה, שהפתרון היחיד למצב הקריטי הצפוי הזה היא בנייה מחדש של הביוספרה למצב איכותי חדש שהוא הנואוספרה.

התייחסותי: הבנייה מחדש יכולה להיות אך ורק בשינוי של טבע האגו של האדם, כתכונה הרעה היחידה בכל הטבע. וגם, צריכים לתקן אותה לא תחת לחץ, כמו שניסה לעשות השלטון הסובייטי, אלא על ידי השפעתו עליו של אותו הכוח אשר יצר ופיתח אותו. היום דרוש מאיתנו רק הרצון לתיקון, ובהתאם לרצוננו, התיקון הזה יבוא מיידית ויתבצע בצורה נוחה.

ידיעות קודמות בנושא:
שיתוף פעולה מעל תחרות
השכל ומנגנוני האבולוציה
חוקי טבע לא ידועים אחראיים על "הארגון העצמי" של הביוספרה\

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/LRphA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest