קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעתו של פבל פונומארב, פסיכולוג ופסיכותרפיסט: "ההיענות היא היכולת שלנו להרגיש ולהבין, לקבל את האדם ללא מבט ביקורתי על המהות שלו. זוהי תכונה שמאפשרת לנו להתאים את עצמנו לאנשים אחרים, לתת משהו לאדם אחר, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו.
אנשים טובים חולים פחות, וחיים 9 שנים יותר מהאחרים. כשהגוף עושה טוב, הוא מייצר את ההורמון אנדורפין, שאחראי להרגשת האושר, ושגורם השפעה מרגיעה.
כאשר אנחנו נענים ורוצים לעשות טוב, אנחנו נמצאים במעין עליית מוטיבציה, באופוריה. אנחנו חשים את התועלת מהעיסוק שלנו, וזה מוציא אותנו מהבדידות. גמילות החסדים מקנה לנו מעגל חברים חדש. וכידוע, בדרך כלל מעגל החברים הולך ומצטמצם עם הגיל.
אם כן, ההיענוּת מאפשרת לנו לווסת את מצב רוחנו, את רכיב האישיות הרצוני שלנו, והיא מעלה את אנרגיית החיוּת ומשפיעה בצורה חיובית על יצירת הורמון הסרוטונין, ששומר מפני דיכאון ולחצים ומעלה את היציבות הרגשית.
השיטה הטובה ביותר ללמד את האדם לגלות היענוּת היא הדגמה של התכונה הזאת".
התייחסותי: התופעה הנצפית אינה מהווה תוצאה של רגיעה גדולה או של רגשות חיוביים אחרים. גם הם, כמו הסרוטונין, מהווים תוצאה של חילופי האנרגיה, של הקיום בשדה האחד של האנרגיה והמידע, של ההתקרבות אל האור.
ידיעות קודמות בנושא:
המודרניזציה של המוסר
השפעה – לחיות באחר
בהתנגדות לאיחוד
