דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ההבדל המהותי בין מאפיה והאחווה הרוחנית

ההבדל המהותי בין מאפיה והאחווה הרוחנית

שאלה: מה ההבדל בין ההתפעלות שלי מהבורא להתפעלות שלי מהחיבור עם החברים, נכון להיום?

תשובתי: קיים הבדל מהותי בין היחס כלפי החיבור הפשוט עם החברים והחיבור שבתוכו אתה תגלה את הבורא. זהו ההבדל בין הקומוניזם, לפי הדוגמה הסובייטית, והקומוניזם האלטרואיסטי שעליו כותב בעל הסולם.

עלינו להשתוקק לחיבור, לשוויון, לאיחוד ולערבות "כאיש אחד בלב אחד". וההשפעה ההדדית הזאת בינינו היא לא כדי לשפר את חיינו. אנחנו לא צריכים להפוך ל"כנופיה". לכן, בעל הסולם כותב, שהעקרונות הקומוניסטיים בצורתם האגואיסטית כפי שהיו ברוסיה, קרובים מאוד לנאציזם.

אולם, למעשה, רוסיה וגרמניה היו ביחסים טובים מאוד ביניהן לפני מלחמת העולם. אם הן לא היו גובלות ביניהן הן היו יכולות להיות בעלות ברית, כמו גרמניה ויפן. כי מטבעם המשטרים האלה היו דומים מאוד. רק בגלל הגבולות המשותפים ובגלל תוכניות הכיבוש של השטח הזה, הן הפכו לאויבות.

לכן, כל כך חשוב בחיבור בתוך הקבוצה לכוון את עצמנו ל"ישראל-אורייתא-קודשא בריך הוא". "קודשא בריך הוא" הוא המטרה הסופית, כלומר, כל העולם הזה, כל החברה האנושית, כל הטבע הדומם, הצומח והחי הכלולים באדם, כל הדמות הכללית של האדם כעולם קטן, צריכה להיות מכוונת לכוח העליון, למקור החיים שלנו.

יש לנו רק נקודת מגע אחת עם הכוח העליון. הוא הוליד וברא אותנו, כי אנחנו הנבראים. אם אנחנו לא מכוונים לבורא, אז בסופו של דבר אנחנו נגיע לאותה התמונה של נאציזם או הקומוניזם הסובייטי, כי כל החיבור הזה יהיה רק לטובתי. אנחנו לא נצא מהתכונות האגואיסטיות, אלא רק נארגן את חיי השכונה שלנו, את חיי העיר, את החיים בעולם בצורה שלכולנו יהיה טוב.

אבל זה אף פעם לא נגמר בטוב. אנחנו כבר ראינו דוגמאות כאלה בהיסטוריה אצל אוטופיסטים, קיבוצים, וכולי. כי אם הכוח הזה לא יוצא מתוך הגבולות של המישור שלנו, אז למי אני אשפיע? שוב אתה תשפיע לי ואני אשפיע לך. לא תהיה לזה שום תוצאה ממשית.

אני לא יכול להשפיע לך ואתה לי, כי מייד תתגלה ההופכיות בינינו. כפי שנאמר, "המרחק מאהבה לשנאה הוא רק צעד אחד". אפילו אנשים שאוהבים זה את זה, צריכים לפעמים לריב כדי להוסיף מעט פלפל ליחסים ביניהם. הבעיה היא שחסר לנו "הקו האמצעי".

אפילו אם אנחנו מגיעים להשפעה הדדית מוחלטת, כאשר כולם משפיעים לכולם, אנחנו לא נוכל לאזן את היחסים בלי השתתפות המרכיב הנעלה יותר, מרמה אחרת. אנחנו זקוקים ל"קו האמצעי", אחרת כל השלמות הזאת תתפוצץ ותסתיים במלחמה.

אפשר לקחת לדוגמה זוג מאוהב, לבנות עבורם את כל התנאים לחיי גן עדן, ואחרי זמן מה לראות מה יקרה להם. צורת יחסים כזאת לא תחזיק מעמד ואינה יכולה להתקיים לאורך זמן. הם צריכים להיות מלאכים, בלי יצר הרע, ולא בני אדם.

מתוך שיעור על פי ספר הזוהר, 21.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שייכות לאמת המוחלטת
התנאים לעבודה יעילה
הנשק שלנו בידי הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/XAPs9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest