דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / ההבדל בין מוסר לחכמת הקבלה

ההבדל בין מוסר לחכמת הקבלה

thumbs_ruki_pered_licom_100_wp.jpg

בהמשך לפוסט מאמר "מהות הדת ומטרתה" – תקציר, רצוני לחדד את ההבדל אותו מדגיש בעל הסולם בין המוסר לבין חכמת הקבלה.

המוסר מתייחס לדחפים שמתעוררים באדם כמו קנאה, שנאה, זעם, רצון לגנוב או לרמות וכולי ככוחות רעים שפועלים באדם, מעין "שדים ורוחות", שעליו לדכא ולבער מקרבו. לעומת זאת, חכמת הקבלה מסבירה שגם דחפים כאלה, כמו כל דבר אחר שקיים, מגיעים מהבורא (עיינו במאמר אין עוד מלבדו), במטרה ללמד את האדם מהו טבעו האמיתי, האגואיזם.

בעל הסולם כותב: "אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים" (פרי חכם אגרות), היינו שהוא מאוד שמח לראות את גילוי התכונות האגואיסטיות באדם, משום שזה מצביע על הכנתו לתיקון. ואילו המוסר אומר לדכא את כל התכונות השליליות! הופכיות זו נובעת מכך שהמוסר מיוסד על היחסים האנושיים בעולם שלנו, בעוד שהקבלה מדברת על התפתחות האגואיזם ותיקונו עד להשגת דרגתו של הבורא.

לפיכך, על פי המוסר, טוב יותר – מי שלא מתגלה בו האגואיזם. המוסר מעריך אנשים קטנים, תמימים כאלה, מכבד "צדיקים" פנאטיים, כנועים, לא מפותחים. והקבלה – להיפך. הקבלה מפתחת את האדם, אינה חוששת לעורר בו את השאלות הכואבות ביותר, ולתת תשובות עליהן.

לא תשובות מוסריות-דתיות המשכנעות את האדם להיות טוב יותר באמצעות פסיכולוגיה, פיתוי על ידי פרסים בדמות חיים שלווים בעולם הזה ובעולם הבא. לא. הקבלה אומרת כי אם לא תשיג את העולם העליון במהלך חייך כאן – תחזור שוב, כאילו לא היית בעולם הזה. חיית לשווא, אפילו שבעיני העולם כולו נחשבת לצדיק גדול.

"ולו למד אדם כל התורה כולה, ובקי בש"ס ופוסקים בעל פה, גם ממולא במידות ובמעשים טובים יותר מכל בני דורו ולא למד חכמת הקבלה, הוא מחויב להתגלגל ולבא עוד פעם בעולם הזה" (בעל הסולם, הקדמת פי חכם).

מדוע? משום שמטרת המוסר היא שהאדם ייראה טוב בעיני החברה, ומטרת הקבלה – שהאדם ייראה טוב בעיני הבורא.

הוא הדין לגבי חסידות: החסידות המקורית נבעה מהקבלה, מהחסידות של הבעל שם טוב יצאו מקובלים רבים ברחבי מזרח אירופה. הבעל שם טוב ניסה למשוך את האנשים מבחוץ על ידי טקסים, לבוש, מנהגים, ובהמשך הסביר להם את המשמעות – לשאוף להתקדם מביצוע חיצוני לביצוע פנימי (תיקון האגו). אך עם הזמן כל מה שנותר זה רק החיצוניות.

הקבלה מדברת על זה שהעיקר הוא קיום מצוות פנימי: שימוש בתרי"ג הרצונות לא לעצמו, אלא למען הבורא, התפתחות בהשתוות עם הבורא, קיום "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה" בכל פעולה, שזו היא המשמעות האמיתית של כל הפעולות.

כל ההבדל בין דת לקבלה: מה חשוב יותר – ביצוע חיצוני של מה שכתוב ב"שולחן ערוך" או תיקון האגואיזם לאהבה.

ראו דברי בעל הסולם "הקדמה לספר הזוהר" (אות עא):

"בהיות כל עוסקי התורה, מזלזלים בפנימיות שלהם, ובפנימיות התורה, ומניחים אותה, כמו דבר שאין צורך בו בעולם, ויעסקו בה רק בשעה שלא יום ולא לילה, והמה בה, כעורים מגששים קיר. שבזה, המה מגבירים את חיצוניותם עצמם, דהיינו תועלת גופם, וכן חיצוניות התורה, המה מחשיבים על פנימיות התורה, ואז המה גורמים במעשיהם הללו, שכל בחינות החיצוניות שישנן בעולם מגבירות את עצמן על כל חלקי הפנימיות שבעולם, כל אחת לפי מהותה.

ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל, דהיינו כמ"ש ז"ל (יבמות ס"ג) אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל. דהיינו כמ"ש בתיקונים הנ"ל, שהם גורמים עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות בעולם כולו.

ואחר שבעונותנו הרבים נעשינו עדי ראיה לכל האמור בתיקונים הנ"ל. ולא עוד אלא שמדת הדין פגעה דוקא בהטובים שבנו. כמ"ש ז"ל (ב"ק ס') ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחילה. ומכל הפאר שהיה לכלל ישראל בארצות פולין וליטא, וכו', לא נשאר לנו אלא השרידים שבארצנו הקדושה.

הנה מעתה מוטל רק עלינו שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה, וכל אחד ואחד מאתנו שרידי הפליטה, יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה.

… ואז כל אומות העולם יכירו ויודו במעלת ישראל עליהם. ויקיימו הכתוב (ישעיה י"ד) ולקחום עמים והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה' וגו'. וכן (ישעיה מ"ט) והביאו בניך בחוצן ובנותיך על כתף תנשאנה. וזה שכתוב בזוהר (נשא דף קכד ע"ב): "בחיבור הזה שלך שהוא ספר הזוהר וכו' יצאו בו מן הגלות ברחמים". אכי"ר".

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EKOQ4

3 comments

  1. שלום לכולם!

    ככל שאני מעמיקה יותר ויותר בקבלה כך העולם שלנו נעשה לי יותר "בגובה העיניים" ז"א העולם מקבל את הפרופורציות המתאימות מתוכי ולא כל אחד שזורק באוויר משהו מעיף אותי לכיוון אחר. ואין אדם אחד אחר בעולם שגדול או קטן ממני הכל מדוד ומדוייק נכון ואמתי פתאום העולם נראה תלת מימד כזה ולא  פוסטר "יפה" שרק שמביטים בו וסוגדים לו. 

  2. שלום,

    איך זה שהרמח"ל, שהיה מקובל ענק וגם כתב הרבה ספרי קבלה – הוא גם כתב ספר מוסר הכי מפורסם – ה"מסילת ישרים"?

    אם אלו באמת שתי גישות סותרות אז זה מוזר שאותו אדם יכתוב גם ספרי קבלה וגם ספר מוסר!!

  3. רינת, הקבוצה הוירטואלית

    מרדכי יקירי,

    רבנו הסביר מספר פעמים  –

    שהנפילה של בני ישראל מדרגת מוֹחִין דֵחָיָה (בזמן ביהמ"ק הם כבר הגיעו לגמה"ת האישי שלהם) ל"שנאת חינם" היתה חלק מתוכנית הבורא,

    והמקובלים ,  מתוך הקשר שלהם עם הבורא, הבינו שבתקופת הגלות עליהם לשמור על העם שלא יפוץ לכל הכיוונים, וכן למנוע מהעם להגיע אל הקבלה כי עדיין לא היה בשל לכך.

    רק קמצוץ שבקמצוץ כן הגיע לכך , כי הבורא החליט להבשיל בו את הנקודה שבלב.

    לכן המקובלים בצעו העתקה גשמית של המצוות הרוחניות, כדי לשמור על המורשת היהודית שתחזיק את האיחוד בעם,ומכאן , ספרי המוסר למיניהם.

    אבל , מאז ימי האר"י, כשהתחילו להתעורר אט אט הנקודות שבלב, אך עם ישראל עדיין היה פיזית בגלות,

    לכן במקביל  לספרי המוסר , המקובלים חברו גם ספרים בנושאי הקבלה – המיועדים לאלו שכן התגלו אצלהם הנקודות שבלב.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest