ההבדל בין ירידה רוחנית לירידה לא רוחנית

העיקר, לא לרדת מהנקודה הזאת: "אתם ניצבים היום כולכם". היום, זה אותו הרגע, כאשר צריך לעבוד על כך, שלא לאבד את מה שהושג קודם לכן, אלא רק להרחיב. זהו דווקא אותו המצב שנוצר עכשיו לאחר הכנס. צריך לדאוג להמשיך ולהוסיף להישגים שלנו, ולא לחכות מתי שוב יורידו אותנו למטה, ולא ידוע מתי נצליח שוב לעלות.

כל הקבוצה העולמית שלנו של "בני ברוך" חייבת לשמור את עצמה לפחות באותה הרמה. אנחנו רוצים לשמור על מה שהושג, ואם אתה לא יכול להישאר באותו הגובה, באותה הרמה, זה סימן שאתה לא נמצא ברצון להשפיע במאומה.

אנחנו חייבים בכל הכוח להיות באותו המצב שהשגנו, ולא ליפול. ירידה צריכה להיות בהכרה שלנו שצריכים להוסיף, שהעלייה הקודמת לא הייתה מספיקה לנו! צריך להוסיף לעלייה הזאת עלייה עוד יותר ויותר חדשה. ואם אנחנו יורדים, אז אף פעם לא נעלה להיכל המלך.

חייבים להבדיל כל עלייה, שהיא בהשפעה יותר ויותר גדולה, שמתווספת במנות קטנות: כל פעם להרגיש קצת יותר השפעה, יותר חיבור, תוספת הרגשת האיחוד. ולאחר שאני משיג כל פעם את התוספת הזאת, אז אני משיג את הירידה מהרגשת היכולת להוסיף. וזו בעצם לא ירידה, אלא הכרת התוספת, הכרת האפשרות לעלות עוד יותר גבוה. כלומר, אני מעורר את השחר, ובדרך כזאת אנחנו מתקדמים.

כל הירידות שקיבלנו עד היום, היו מורידות אותנו מהמצבים הקודמים שהשגנו, בכך שמחייבים אותנו ליפול למטה. אלה היו ירידות לא נכונות, לא רוחניות. ירידות רוחניות צריכות להיות ביחס לערכים הקודמים. אם קודם תיארנו לעצמנו איכשהו את ההשפעה, אז עכשיו אנו רואים שהשפעה זה הרבה יותר מקודם. ולכן אני רואה במצב שהושג על ידינו, כמצב הירוד.

ודאי, שזה אפשרי רק על ידי התמיכה של הקבוצה. נניח, שהרווחתי 1,000 שקל ואני מאוד שמח. ואחר כך אני פתאום רואה שמישהו לידי הרוויח 2,000 שקל, ואז אני כבר לא מרגיש את עצמי בעלייה, אלא בירידה. כך גם אנחנו צריכים להתייחס למה שהשגנו – כל אחד ואחד צריך לראות בחברה שלו שאפשר להשיג יותר, לראות השפעה עוד יותר גדולה!

בהשפעה אף פעם לא צריכה להיות ירידה, נפילה, אלא תמיד אפשר להוסיף.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 17.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ועכשיו נוסיף מאמץ כפול!
לאחר הכנס: ב"אבני הרחיים" של הבורא
לאחר הכנס מתחיל יום חדש