הדת לא זקוקה לאלוהים

Laitman_2011-05-12_3515_w.jpg

ידיעה: בית המשפט העליון של בריטניה ביטל את "נוהל רישום מקומות הפולחן" משנת 1855, שעל פיו רק קבוצות הסוגדות לאֵלים נחשבות לדתות. זאת אומרת, הסיינטולוגיה והבודהיזם שנאסרו בעבר עקב אי קיום של אל אחד מרכזי, תפסו את מקומן בין כל הדתות.

ביהמ"ש קבע הגדרה חדשה לדת – מעכשיו והלאה, המושג הזה אינו שייך רק לאמונות המניחות קיום של "אל אחד" ואינו צריך להיות מוגבל על ידי בתי תפילה. ההנחה שהדת חייבת אל אחד מרכזי מהווה אפליה דתית – דבר שאינו מתקבל על הדעת בחברה המודרנית. הפלורליזם מחייב את הכנסיות להפוך לזרמים המכירים בזכות הקיום של זרמים אחרים.

הדתות לא יוכלו יותר להתבסס על קהל המתפללים המסורתי, לא יוכלו לסמוך על המדינה, אלא הן יצטרכו למשוך אליהן אנשים על ידי הקמת "שוק דתות", כלומר כנסיה אחת מבטיחה לבאים אליה שיגיעו לגן עדן יחד עם כלביהם, ואילו השנייה יכולה לחלוק על כך ולומר שלבעלי חיים אין נשמה. מדובר בשוק, והאנשים ילכו למקום שמציע הצעה טובה יותר. האמונה נאכלה מבפנים ונזרקה לפח עקב אי-צורך בה, אך המעטפת הריקה נופחה ונצבעה בכל הצבעים האפשריים.

קווי המתאר של שוק הדתות החלו לקבל צורה בהשתתפות פעילה של הוותיקן, כאשר ההיוון שלו עדיף בינתיים, אך מתחרים צעירים וחצופים כבר מתחילים לגנוב את הלקוחות. עובדתית, קתולים מאמינים נשארו רק בדרום אמריקה, פולין וקרואטיה. אירופה מראה שיא בעזיבת הדת, ויחד עם זאת, עלייה חדה במעבר לאסלאם. עקב העמדה הפלורליסטית של הקתולים, המנהגים המסורתיים הנוקשים של האסלאם נראים מושכים לאנשים השואפים לרוחניות.

הדתות המסורתיות דורשות מהאדם להיות דומה לאידיאל העליון הטרנסצנדנטי וכל הזמן לעבוד על עצמו בכדי להתקרב לאמת הנצחית. הדרך הזו דורשת ממנו גבורה, משמעת, התנזרות מעצמו, מה שלא מתקבל בעולם המודרני של אגואיסטים אינפנטיליים.

ישנה אפשרות לשיח בין זרמים – דיון מהי האמת המוחלטת ומהי הדרך הנכונה אליה. בעולם שבו כל הדתות הן אמת באותה המידה, אין אמת באף אחת מהן. כל דיון שהוא, נגמר בסופו של דבר בצד האסתטי של העניין – אילו צמידים ללבוש, אילו טקסים יותר שווים, איפה מבטיחים גן עדן יותר גבוה עם יותר בתולות ועם כמה שפחות עבודה על עצמו. יחד עם זאת קיימת הנחה שתחת כל הקליפות הללו ישנו סולם ערכים אחיד – ליברל דמוקרטי או אנושי.

אולם, התוכן שמערכת כזו מסוגלת לבחור לעצמה הוא רק נטייה לביטויים הנבזיים של הטבע האנושי, כלומר התדרדרות. התפתחות היא תמיד שאיפה להידמות לטוב ביותר, התפתחות נצחית היא שאיפה לאידיאל העליון, לשלמות. הוויתור על השאיפה להשגת האידיאל העליון הוא למעשה ויתור על ההתפתחות ומהווה הכחדה מלאה וסופית של האנושות, כלומר הפיכתה לציוויליזציה-צמח.

תגובתי: כל זה נכון. בעצם כך זה היה תמיד עם הדתות, הרי כל הדתות נוצרו מחכמת הקבלה עבור אגואיסטים שאינם מעוניינים לתקן את עצמם, שמתכסים תחת סלוגן מזויף של "ואהבת לרעך כמוך", אך למעשה, רק "אוהבים את עצמם" ביתר קפדנות. המשבר הכללי יכלול כמובן את משבר הדתות, כלומר "הכרת הרע", יותר נכון השקר, והתעלות אל האמת בדרך ייסורים או בדרך חכמת הקבלה על ידי תיקון עצמי.

ידיעות קודמות בנושא:
הדת כמערכת יחסים עם הבורא
איך אפשר להדביק חברה שנפלה ונשברה?
הדת נמצאת על סף הכחדה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/vJnwA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest