דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / דשן של הרצונות שלנו

דשן של הרצונות שלנו

"ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח: ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "צו", פרק ו', פסוקים ג' – ד').

דשן מסמל את החלק השרוף של הרצון שלנו, שאותו אין ביכולתנו לתקן (החלק הרביעי, "בחינה ד'"). לכן מוציאים אותו מחוץ למחנה, מפני שאי אפשר להשתמש בו.

המחנה מגלם את ארבע הדרגות של האגו שלנו, כולל זקנים, נשים, טף, גברים, לויים, כוהנים. אף אחד מהם אינו רשאי להשתמש באגו הכי כבד שלא ניתן לתקנו. הוא נשאר בטבע, אך מוּצא מחוץ למסגרות השימוש ולכן מורחק.

זה דומה לכך שזורקים תחילה את החלק של העור מברית המילה לתוך חול, ואחר כך זורקים לגמרי. כלומר אותם החלקים שבהם אנחנו לא יכולים להשתמש מסמלים את הדרגות האגואיסטיות הגדולות ביותר שאינן ניתנות לתיקון, אין לנו לזה "מסך", כוחות התנגדות.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 06.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
יום נצחי
על מה מספרת התורה
פעולות רוחניות במשלי התורה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest