הדרך שלי?

הדרך שלי?אחרי הפוסט המתקתק "My Way" – אני מתוודה – כל זה שקר ואין שום "הדרך שלי" לאף אחד, אלא קיימת אך ורק הדרך שלו – "הדרך של הבורא".
ואנחנו? אנחנו רק הולכים אחריה
בעל כורחנו, ללא הכרה – כל האנושות,
או
במידת ההכרה, במידת ההסכמה, הולכים כאילו בעצמנו – המקובלים.

"אין עוד מלבדו", וחופש הבחירה הוא רק בגילוי ש"הרוכב שולט בסוס", וש"אחור וקדם צרתני". כך שכל השירים – לבורא!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WDBHc

4 comments

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

     אנח שוב חוזרת על שאלתי:

    בזמן הלימוד מעמידים אותנו בכל מיני מצבים שחלקם חוזרים על עצמם ודווקא כשחשבתי שהתגברתי ומהיום הכל יהיה כבר אחרת אותם דברים חוזרים ומכים באותם מקומות כואבים שבקושי הגלידו. מה עליי לעשות? מה לא מסתדר פה?

  2. תלמידה מתמידה

    רב יקר, אתה אדם מיוחד Smile.

    אהבתי מאוד את המתקתקות שבאה לי ברגע הנכון. ועתה אני עוד יותר מחוברת לפוסט הנוכחי. רב, האם העבודה אף פעם לא מסתיימת, אני מתכוונת כשאתה כותב שפוסט קודם היה שקר השאלה: האם זה לאחר בירור או שנעשה בכוונה?

    אשרינו שזכינו להיות בדור בו אתה מורנו!.

    אין עוד מלבדו!

  3. …כבוד הרב, כל היום חייתי בהרגשה שכל מעשי, כל השגים, כל החיים….הם לא שליSmile

    כמו תמיד, קיבלתי אישור ממך, בהודעה הנוכחית!

    הייתי תמיד גאה במעשיי, ואפילו הייתה לי היום שיחה עם עוד אישה שלומדת בבני ברוך, על כך שזה לא אנחנו, זה הבורא!

    תודה

  4. דרי'ה חופש

    הפוסט המתקתק היה מעצים ובא בדיוק!!! בזמן.

    לי כאישה חשוב מאוד להתחבר למקום שיש לי בעולם הזה כברואה של ה'. השיר הזה הוא כלי תזכורת ליופיו של העולם ולמקום שלכולנו יש בו.

    תודה רבה רב יקר.

    יחד, באהבה.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest