דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הדרך פתוחה בפני לכולם

הדרך פתוחה בפני לכולם

thumbs_gruppa_serdze_100_wp.gif

שאלתו של דן: איך קורה שאדם נפלט מהקבוצה? האם הוא יוצא מהקבוצה או שהקבוצה איכשהו פולטת אותו ממנה?

תשובה: החופש היחידי הוא בהצטרפות לקבוצה. אם האדם מצטרף לקבוצה, הוא הולך לקראת הבורא. ואם לא, אז הוא עוזב. אבל יכול להיות, שלא נותנים לאדם את החופש להצטרף לקבוצה, אלא הוא רק קיים בתוכה.

יש הרבה שיחות בארכיון בנושא זה. בהקדמה לתלמוד עשר הספירות באות ג' וד' כותב בעל הסולם, שהבורא מביא את האדם לקבוצה ולמורה, וחופש הבחירה של האדם הוא לחזק את הקשר איתם. אם הרצון למשמעות החיים עדיין לא בשל, האדם עוזב, "מוציאים" אותו מהקבוצה.

שאלה: האם תלמיד, שהיה בקבוצה ובאמת התקדם, הבין את החלק הפנימי, העלה מ"ן, אבל נכנס למצב "חוכמתו מרובה ממעשיו", יכול לרכוש שוב "אמונה למעלה מהדעת" ואת היסודות של העבודה הרוחנית ולעבור את המחסום?

תשובה: אל תתייאש, הדרך פתוחה בפני כולם, תמשיך מהמצב שבו אתה נמצא, ותתקדם לעבר המטרה ביושר, ולא בערמומיות…! הבנת?!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/pHcea

3 comments

  1. מאמר קה. ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ\שמעתי\רבש

    "ממזר תלמיד חכם, קודם לכהן גדול עם הארץ".ממזר, היינו אל-זר, אך-זר. . פירושו ממזרות, שעל ידי זה שהאדם עובר על הלאו ד"לא תפנו אל האלילים," אזי הם מולידים לו את הממזר.   ד"פניית להאלילים" היינו, שמזדווג את עצמו עם הס"א, שהוא ערוה. וזה נקרא "הבא על הערוה והוליד ממזר"…..             שתלמיד חכם טוען, שגם זה הוא מצד השם ית, שהצורה המתראה לעיניו, היינו בחינת ממזר,הוא אומר, שהשם ית סובב לו את הסיבה ההוא.                       מה שאם כן הרשע אומר, שזהו רק מחשבה זרה, שבא לו מחמת חטא. ולא צריך יותר, רק לתקן את חטאיו.                                                                    מה שאין כן התלמיד חכם, יש בכוחו להאמין, שגם זה, היינו צורתו כמו שהוא, הוא מוכרח לראות את אמיתיותו. ויחד עם זה לקבל עליו עול מלכות שמים עד מסירות נפש…..    היינו שהקב"ה סובב לו תמונה כזו, הנקרא מחשבות זרות על ההשגחה. והוא, על בחינה קטנה כזו לעבוד למעלה מהדעת, כאילו היה לו דעת גדול בקדושה.                                                                                    וכהן גדול נקרא, מי שעובד ה נקרא כהן גדול, בםוד "ורבים הם…" היינו, שיש להם הרבה תורה והרבה מצוות, ולא חסר להם שום דבר. לכן אם האדם בא להתחבר ולקבל על עצמו איזה סדר בעבודה, אז הדין הוא, שממזר תלמיד חכם קודם.     היינו שממזרותו יקבל עליו בבחינת תלמיד חכם. שחכם נקרא הקב"ה. ותלמידו, היינו שלומד מפי הקב"ה. שרק תלמיד חכם יכול לומר, שהכל היינו כל הצורות המתראות בזמן העבודה, הוא "מה היתה זאת".                              מה שאין כן כהן עם הארץ, הגם שהוא עובד ה והוא גדול בתורה ועבודה, אבל עוד לא זכה ללמוד מפי ה, עוד לא נקרא תלמיד חכם….משום שיש לו דעת בעל בתים. ודעת תורה הוא רק מי שלומד מפי ה,שרק תלמיד חכם יודע את האמת, שהשם ית הוא המסבב לכל הסיבות….                                                    לכן מוכרח האדם להכנע לפני התלמיד חכם, ויקבל על עצמו מה שהתלמיד חכם יושית עליו, בלי שום וכוחים, אלא בבחינת למעלה מהדעת…                      בכדי לבוא לשמה צריכין ללמוד הרבה שלא לשמה. היינו, שיתיגע ויעמול בהשלא לשמה, אז יכול לראות האמת, שעדין לא זכה להשמה.מה שאין כן כשלא מתיגעין קודם עם הרבה כוחות, אין לו האפשרות לראות האמת….

    שעבודה לשמה נקרא בחינת שכר ועונש, שהוא בבחינת מלכות. ותורה שלא לשמה נקראת בחינת ז"א, שהוא בחינת השגחה פרטית……                         וזה ענין "איזבל אשתו של אחאב". שפירשו, שאשתו טענה אי-זבל, מלשון איפה יש זבל בעולם, שהיא ראתה, שכולו טוב. ואח-אב, היינו שהיה אח לאב שבשמים…שהשגחה פרטית היא בהפכיות לבחינת שכר ועונש. וזהו כח של הצדיקים הגדולים, שיכולים ליחד בחינת קוב"ה ושכינתא, היינו בחינת השגחה פרטית עם שכר ועונש. ודוקא מבין שניהם יוצא את השלימות הגמור הנרצה.

    *אנא, ראה המאמר בשלמותו,עמ.רלד

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הבנתי רב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest