דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הדרך מגן עדן וחזרה

הדרך מגן עדן וחזרה

laitman_2009-07_0170_70.jpg

הבורא ברא את הרצון ליהנות כ"יש מאין" ופיתח אותו דרך ארבע בחינות (שלבים) תחת השפעת האור הישר. וכאשר הרצון הזה הגיע לבחינה אחרונה, והפך להיות גדול כמו האור שממלא אותו, שהעביר לו את כל תכונותיו, הנברא הרגיש עצמו כמקבל בשכבה האחרונה (ד' ד-ד', החלק הרביעי של הבחינה הרביעית).

וזה הוליד בו בושה חזקה מאוד והרגשת ניגודיות לנותן, לבורא, אז הנברא מצמצם את עצמו, מסרב לקבל. הרגשה נוראית זו נקראת "הארת המלכות", חושך שבלתי אפשרי לסבול אותו. היא נקראת "חלל פנוי", שבה לא יכול להאיר שום אור. בנקודה האחרונה הזאת, בחלק  ה-4 של הבחינה ה-4 ומתרחש הצמצום. כל הבחינות הקודמות מסוגלות להידמות לאור, אין בהן כזאת ניגודיות מוחלטת.

אך כל הבעיה היא מה לעשות עם החלק הרביעי, האחרון הזה?! לא ניתן לבטלו, ולא ניתן להיפטר ממנו, אז הנברא, שאינו נכלל בבורא ומנוגד אליו בכל תכונותיו, יחדל מלהתקיים! בנברא חייבת להישמר הנקודה העצמאית הזו, הבחינה ה-4, כבסיס וכיסוד שלו. כי ללא הבושה הזאת, האורח היה נכנע במלואו לבעל הבית והיה עושה את כל מה שהיה רוצה, כמו הטבע הדומם, צומח והחי, כמו כלב הנאמן לבעל הבית.

אך מתי האדם המנוגד והזר לבעל הבית נקרא "אורח"? – דווקא הוא בעצמו מרגיש את עצמו כזה, ואילו בעל הבית שמח לקראתו מכל הלב ורק שואל במה עוד להשביע את רצונו, העיקר שלאורח יהיה טוב. הוא אומר לו: "קח, הכול שלך!". אך האורח עונה: "זה לא שלי – זה שלך!". הוא אינו מסוגל להיפטר מהרגשת הבושה הזאת שבבחינה "ד' ד-ד'", וחייב לשמור עליה כדי לא להיעלם כנברא.

אם אנחנו נמצאים בגן עדן, בהשפעה טהורה, בבינה, זה עדיין בבחינת מלאך ולא אדם אמיתי. עד שלא נרכוש בתוכנו את החלל הפעור הזה שלא ניתן למלאו, עד שלא תתגלה בו כל הבושה, הנחיצות לכסות את עצמנו ב"לבושים", הנחיצות בתיקון, עד אז האדם אינו מוכן למשׂימה שלו.

כדי לעזור לאדם נבדלת ממנו ויוצאת האישה, אשתו, נוקבא שנבראה מצלעו. דווקא היא זו שמגלה את החלל הזה, ויחד הם (זעיר אנפין ומלכות, אדם וחוה) מרגישים בנחיצות הלבושים, האור החוזר, כוונה בעל מנת להשפיע, כמו האורח ביחס לבעל הבית, ובזכות זה הם יכולים להשיג תיקון, לפעול רק למען ההשפעה לבעל הבית ולהפוך את הבושה למעלָה וכבוד.

זוהי דרך ארוכה ולא פשוטה, לכל אחד בעולם מוכר הסיפור הזה על אדם וחוה, אך אין איש מעלה בדעתו מה מסתתר מאחוריו…

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 13.07.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
ה"אני" היא נקודה שחורה באוקיינוס של אור
בושה החזקה ממוות
עשה ממני בורא !

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bzimv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest