דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הדרך למצב של "יום כיפור"

הדרך למצב של "יום כיפור"

"יהיה רצונך, אלוקים, שהשנה הזאת תבורך בגשמים רבים, בשמש, בצל ובטל. שתהה זו שנת חסדי שמיים, שנת ברכה, של שפע, הצלחה במעשים, שנה שבה אנשי עמך ישראל, לא יהיו תלויים זה בזה, לא ישלטו זה על זה." (מ. ויסמן, "מדרש מספר", פרשת "אחרי מות", "עבודת קודש ביום כיפור").

במבט ראשון, התפילה הזאת נתפסת כתפילה נפוצה של העָם: תן לי את כל מה שנחוץ לי, לבהמה שלי, לכל העָם, שיהיה שלום ושפע.

אבל לבורא לא מגיעות תפילות שמבקשות שהאגו שלנו ירגיש את עצמו בנוח. אליו עולות תפילות, שבהן אנחנו מעלים בקשה על התיקון שלנו. וזה מה שמתכוונים בקבלת כל אותן ההטבות שפורטו בתפילה. כי האור העליון פָּרוּשׂ מעלינו ומוכן למלא אותנו מהקצה אל הקצה. יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, בכך שמתפוצצת מחלב.

אבל העניין הוא, שאנחנו לא מוכנים לקבל את השפע הזה של האור. לכן כאשר אנחנו מבקשים, תן לנו דבר זה או אחר בעולם הרוחני, בתכונה הפנימית, אנחנו מתכוונים לתיקון: "תן לנו את האפשרות לעשות "מסך", כדי שנוכל לקבל מילוי על ידי האורות העליונים למענך".

כי יום כיפור, זה גילוי לא של "להשפיע על מנת להשפיע", אלא של "לקבל על מנת להשפיע". כי המימוש של "להשפיע על מנת להשפיע" מסמל חג החנוכה, ו"לקבל על מנת להשפיע" מסמל חג פורים.

כדי לגשת למצב של "יום כיפור", אנחנו צריכים לקיים את כל התנאים שניתנו לנו בזמן מתן תורה, כלומר לברר את כל תרי"ג הרצונות שלנו, לתקן אותם ולעלות לדרגת "הכוהן הגדול".

זה אומר, לגלות בתוכנו את הרצונות הנמוכים ביותר, לקבל עליהם את האור הגבוה ביותר ולהעלות אותם עד לדרגת "הכוהן הגדול", כאשר "מלכות דאצילות" מעלה את הרצונות שלה עד ל"ג"ר דאצילות", עד ל"אריך אנפין". המצב הזה נקרא "יום כיפור", ומסמל גילוי של כל הרצונות שיתגלו אחר כך ויקבלו את המילוי שלהם בפורים (כיפורים, זה כמו פורים).

זוהי מדרגה עצומה, אור עליון גדול מאוד, שמתחיל להאיר על כל הרצונות שלנו, משקף את הנשמה של כל אחד. אנחנו מתחילים להבין מה צריכים לעשות עם זה.

עבודה רצינית זו נעשית תחת השפעת האור העליון בקבוצה, בזמן לימוד שמכוון נכון על ידי המורה. זוהי הכנה למדרגה רוחנית.

אולם בעיקרון, בשום אופן אסור לתאר לעצמנו יום כלשהו, בית מקדש, הר, ירושלים. אלה הכול תכונות פנימיות של האדם, שבאופן כזה הוא צריך להשיג אותן בתוכו, לגלות, לשלוט בהן ולעלות לדרגת "הכוהן הגדול".

העיקר, לְמה מביאים כל התיקונים – לנקודת האיחוד. לכן נאמר: "…כאשר אנשי עמך ישראל, לא יהיו תלויים זה בזה, לא ישלטו זה על זה". דווקא בנקודת האיחוד הזאת מורגש הקשר עם הבורא. רק על ידי השגת האיחוד אנחנו נתחיל להרגיש "אחד מגלה אחד".

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 12.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
עבודה מורכבת
הכנה ליום כיפור
יום כיפור: צער או שמחה?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oJ7LP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest