הדרך המורכבת להשגת הפשטות האלוקית

שאלה: אם בעולם שלנו הכול נובע מהשורשים העליונים, מהיכן הגיעו כל הדברים שהומצאו בצורה מלאכותית, דברים שאינם קיימים בטבע, למשל מכוניות?

תשובתי: כל הטבע הוא תמונה שמופיעה בי והוא כולו יורד אליי מלמעלה. בעולם הרוחני אין מכוניות, אך המושג הזה עצמו צריך להתקיים. אחרת, כיצד היינו מגיעים לחשוב עליו?

השורשים של העולם העליון מתגלים לנו בבירור בצורת ארבע הדרגות של הטבע: הדומם, הצומח, החי והמדבר, וכל היתר מגיע אלינו בצורה של מחשבות. כל ההמצאות המלאכותיות כביכול (כמו טילים או מכוניות) נובעות מהמחשבה העליונה ולא כתוצאה מההתבוננות בטבע. זה אינו מתפשט בדרך ישירה ומחויבת ממעלה למטה, אלא מומצא על ידי האדם, שמשלים עבור עצמו את מה שחסר לו בעולם הזה.

ד' בחינות דאור ישר מתפשטות ומולידות ממעלה למטה, מעולם אינסוף עד לעולם הזה, את העולמות, הפרצופים, הספירות וכל השילובים האפשריים שלהם. בכל מדרגה, כל הצורות שיש בתחתון מגיעות אליו מהעליון. לנו נדמה שבדרגה הנמוכה יותר קיימות צורות מפותחות יותר, מפני שחוסר-השלמות שלה דורש גילוי של הרבה יותר חומרים וחיבורים ביניהם.

למעלה, בעולם אין-סוף, הכול מתאחד לאחד, בייחוד הכללי. הוא מאוד פשוט, יחסית לעולם המורכב שלנו. אך בעצם העולם הזה שלנו אינו יותר מסובך; הוא פשוט חייב להתחלק לכמות כזאת של מרכיבים.

למטה קיימים מיליארדי מרכיבי הטבע: הדומם, הצמחים, בעלי החיים והאדם, ובכל אחד מהם אינסוף פרטים. ככל שאנחנו עולים בסולם העולמות, אנחנו רואים אותם פחות ופחות.

הרי כדי לפענח את מושג האיחוד שקיים למעלה באין-סוף, אנחנו בעולם שלנו זקוקים לאינסוף פרטים שבהתחברותם בצורה הנכונה יוכלו ליצור מחדש את האיחוד הזה. ומובן שבכך קיים שוני עצום בין מדרגה עליונה למדרגה תחתונה. ככל שהמדרגה התחתונה מגושמת יותר, היא דורשת יתר פירוט.

יחד עם זאת, אין בתחתון דבר שאינו קיים בעליון. רק שבתחתון אותם הפרטים מתגלים כנפרדים, ואילו בעליון הם מחוברים יחד ואתה תופס אותם כדבר אחד שלם. אך למען האמת, זה אינו אחד. נכון שבעולם אין-סוף הכול מתאחד לאחד במגמה להשפיע ולא נראה לעינינו שום פירוד, אך אין זה אומר שכל המושגים הללו אינם קיימים שם.

בעולם אין-סוף קיים ריבוי אינסופי של פרטים, אך הם מאוחדים לאחד, ולכן זה נקרא: אור אין-סוף פשוט הממלא את כל המציאות. לאמיתו של דבר, זה אינו אור הנפש ה"פשוט", אלא נרנח"י דנרנח"י, גדול יותר פי 620, שרק נתפס כפשוט.

המדרגה התחתונה ביותר רק משיגה את עצמה בצורה "מורכבת" כזאת. אנחנו יוצרים בה דברים כל כך רבים ושונים רק עקב החולשה שלנו, מפני שאיננו מסוגלים להשיג את העליון בצורה אחרת. כשאנחנו משיגים את המדרגה העליונה, כבר איננו זקוקים לכל התוספות הללו. כל עודף הפריטים שיש לי בדרגה התחתונה, נובע ממה שהוספתי כדי להשלים את עצמי ביחס למדרגה העליונה יותר. אך ממעלה למטה מתפשטים אותם הפריטים.

אותו עולם אין-סוף המאוחד קיים בעולם שלנו. וכל ריבוי הפרטים שהוספתי או שהתגלו לי בטבע, נובעים מכך שאינני מסוגל לקלוט את עולם האין-סוף ה"פשוט" הזה. כל מה שמסביבי נקרא העולם המדומה. כל העולמות הם רק ה"העלמות" של עולם אין-סוף, שאין בו כלום מלבד הרצון שמלא באור הפשוט.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 07.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
העולם הקומפקטי לאחר התיקון
האינסטינקט הראשוני של התיקון
העולמות נעלמים