דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הדרך אל המצב הסופי

הדרך אל המצב הסופי

שאלה: האם בכך שאני עושה צמצום א' אני דוחה את כל התוכנית של הבורא שבאמצעותה הוא ברא אותי?

תשובתי: לא. הבורא ברא אותי כדי שאני אשיג הידמות אליו. הוא ברא את האדם, "אדם"  מהמילה "דומה". כל פעולה של הבורא מניעה אותנו רק קדימה צעד ועוד צעד עד להידמות המלאה, להבאת האדם למצב של נצחיות ושלמות. אין כאן שום נסיגה, אפילו אם אנחנו רואים, שבדרך יש שבירה של הכלי, ירידה, כל מיני קליפות (רצונות טמאים) ומצבים נוראיים שבהם בני אדם נלחמים, הורגים זה את זה, עושים מה שבא להם בעולם שלנו, זה מצביע על כך שגם בעולם הרוחני מתרחשים כאלה זעזועים. טלטלות כאלה הכרחיות כדי שנברר כאלה רצונות ונשלב מתוכם את המבנה האמיתי שנקרא "נשמה מוחלטת" או "אדם". אחרת אי אפשר לעשות זאת.

למעשה, כל התהליך נקבע מראש, מפני ש"סוף מעשה במחשבה תחילה". המצב הסופי מלכתחילה ניהל ומנהל את ההתחלה של כל הפעולות. במילים אחרות, הבורא חשב והחליט לברוא את האדם המושלם, שיהיה דומה, שווה, אקוויוולנטי אליו לחלוטין. והאדם הזה (המצב הזה או ה"נשמה") הופיע מיד.

מתוך המצבים ההתחלתי והסופי, התגלתה ביניהם הדרך הזאת. מה הייעוד שלו? האדם, בסופו של דבר לא צריך להיות בובה הדומה לבורא. הבורא יכול היה לברוא אותו דומה אליו לחלוטין, אבל אז לא הייתה לו עצמאות. כדי שתופיע עצמאות בנברא, עלינו לעבור את כל השלבים האלה בצורה רגשית, במודע!

לכן כל המאמצים, הניסיונות, החיפושים, הייסורים שלנו הכרחיים. אחרת לא יהיה לנו, מה שנקרא "חיסרון", רצון, השתוקקות, תשוקות, נהיה מכונה חסרת רגש. רגשות מופיעים רק כתוצאה מכאלה ניתוחים עקביים על עצמנו. אנחנו בהכרח צריכים להגיע למצב הסופי, הוא כבר הוזמן, אבל את הדרך שבה אנחנו הולכים, אנחנו בוחרים בעצמנו.

בחיפוש של הדרך מתגלות תכונות, ייסורים, תחושות, רצונות, השתוקקויות חדשים, כל אלה הם רגשות. ועליהם להתגלות כך, כדי שבסופו של דבר נרגיש מה מסמלת שלמות הבורא, ואת זה אנחנו מפתחים בנו.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 07.04.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OMnrR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest