קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעה: המילה "דמוקרטיה" הפכה למונח מאיים. והמונח "מלחמה" הפך לדבר הרצוי ביותר של הדמוקרטיה. אנשים מצפים בצייתנות למלחמה והיא בהכרח תגיע, כי מלחמות נודדות בקלות בין המדינות. חוקי המלחמה כבר מזמן אינם נשמרים. והתוצאה המצופה של המלחמה היא עוינות בלתי פוסקת, ולא ניצחון.
אי אפשר להגיע להסכם עקרוני, כי כל אחד נשאר עם האמת שלו. בכוונה זורעים סכסוכים, אמיתות רבות וכל אחד נשאר עם הזכות לדעה משלו. השנאה הנצחית של הישראלים כלפי הפלסטינאים היא אמצעי מכוון למטרת גיוס כוחות המילואים ולהספקת ציוד מלחמה לחיילים כדי שהאש לא תפסק. מלחמות אזרחים בלתי פוסקות משמשות כקרקע פורייה לדמוקרטיה שמזדהה עם השוק הליברלי.
השכל הישר אינו יכול להבין לשם מה צריכים לבזבז מאות מיליארדי דולרים על מלחמה, אם אפשר לבנות ערים, לספק השכלה ועזרה רפואית בעלות הרבה יותר נמוכה. מסבירים לאזרח המתוסכל: אנחנו נדאג לערים כאשר הדמוקרטיה תשלוט בשדה הקרב, אז החיילים יחזרו ויצביעו עבור בניית הדיור. אבל שלום לא מגיע.
להרוס את הכלכלה המתוכננת
השלום לא יגיע, מפני שמשתתפים בסכסוך כוחות דמוקרטים שמיוצגים על ידי מפלגות רבות עם המון סיבות ורווחים. היציבות אינה ערך חברתי. אפילו אין צורך להשתלט על המשאבים של המדינה המנוצחת, כי אנשים זריזים ידאגו לספח אותם לעצמם, לאחר שמדינה ריבונית תחדל להתקיים.
כאוס הפך לקנה מידה בזירת השוק העולמי, שכביכול החופש הכאוטי מוליד צדק, על אף שהבועות הפיננסיות מוכיחות את ההיפך. באזורים שסועי מלחמה שעסוקים בבחירת מנהיג מוביל לשלושה חודשים הקרובים, יערכו הבחירות בהמשך ויעלה לשלטון "מכסח ראשים" אחר, וכך יהיה תמיד.
קריסה מוחלטת של הכלכלה המתוכננת היא מטרת המלחמה הנצחית המודרנית. חייבים לבנות תנאי תחרות על הזכות לחיות בכל מקום.
לנצח את החלש
השתנו דרישות הדמוקרטיה ולפי הקריטריונים החדשים רואים בדמוקרט של אתמול, רודן. חוסר הצדק של הדמוקרטיה מתגלה בעצמו, באופן טבעי ובלתי נמנע כיוון שהוא מציית לחוקי השוק. ובהדרגה תורת הדמוקרטיה מתגלה כיותר גרועה מרודנות. מהיום והלאה הדמוקרטיה תלויה בניצחון של החזק על החלש. השגותיה של הדמוקרטיה מצהירות על הניצחון של המוצלחים כלפי הלא מוצלחים, אבל החברה אינה מרוויחה כלום מהניצחון של החזקים.
לפי התוכנית המקורית, הדמוקרטיה לא סובלת ניצחון של החזק על החלש, אבל זה מתאזן על ידי זכויות של יתר האזרחים, והחזק מוצא את עצמו תלוי בחברה. אך "השוק הליברלי" קובע, שהניצחון על החלש הוא נצחי, הוא בונה בהתאם את האליטה של השוק העולמי ולא אזרחים של חברה מסוימת. מי שמצליח בשוק, הופך אוטומטית לבעל השפעה בפוליטיקה. המנטרה של צ'רצ'יל הייתה: "לדמוקרטיה יש המון חסרונות, אבל אין משטר יותר טוב מזה". אם אתם מתנגדים אז אתם אויבי החופש. הוויכוח הרגיל ברחוב הוא בניגודיות בין דיקטטורה ודמוקרטיה, כאילו שהמרכיב השלישי בכלל אינו קיים.
מדיניות הכאוס
פעם, המדענים של מדעי החברה הניחו, שהציביליזציה מתפתחת מברבריות לקִדמה. הקורבן הראשון של הפשטות הזאת היה הרעיון הדמוקרטי, כי תהליך הגלובליזציה של הכלכלה הליברלית שווה ערך לקריסת המדינות.
המפגשים בין מנהיגי העולם בתנאי המשבר מפתיעים את הצופה התמים: העולם בצרה, נחוצה תוכנית ההצלה, ותוכנית – אין. עיקרון התכנון הוא זר לעולם המודרני, אף אחד אפילו לא מנסה לאזן בין התקציב של אוליגרכים לסכומים הדרושים כדי להאכיל רעבים. ודווקא חוסר המדיניות קובע את המדיניות המודרנית, כולל מדיניות המלחמה.
המדיניות היא יצירת הכאוס. כאוס מקומי אפשר להחביא מאחורי הכאוס העולמי. מדינות מתורבתות גאות בכך שאינן נלחמות, אולם המכות הנקודתיות שלהן עושות את שלהן, מכניסות את המדינות לתוך מצב של חוסר שליטה. צריך רק להרוס שלמות, ובהמשך הכאוס ישלוט.
שליטת הכאוס הפכה להצלת הדמוקרטיה. השוק הליברלי בחר במלחמת האזרחים העולמית כמערכת שליטה על העולם. "אם אתה לא רוצה לערער את המדינה, סימן שאתה בעד שלטון עריצי". יש דברים יותר חשובים משפל ושלום! מעכשיו המלחמה היא הסדר היחיד, מצב העניינים היחיד הרצוי במונחים הדמוקרטים. מדובר על מלחמת אזרחים אין סופית שאין בה אשמים. חייבים לנפץ את הבלון העיקרי, האידיאולוגי, אחרת לא יהיה שום שלום.
התייחסותי: כל מה שמתרחש, הוא רק כדי שנחשוף את הטבע האגואיסטי שלנו כפגם היחיד. וגם כדי שנבין שאנחנו לא מסוגלים לשלוט בו, אלא הוא שולט בנו ומוביל את כל האנושות לאבדון. אבל האנושות לא רואה הצלה ממנו בעולם הזה.
חייבים להדגים לאנושות שאפשר לשנות את הטבע שלנו על ידי האור העליון. אנחנו יכולים לעורר על עצמנו את הכוח הזה בעזרת חכמת הקבלה, שיטת תיקון האגו. הגיע הזמן לגלות ולממש אותו!
ידיעות קודמות בנושא:
דמוקרטיה אמיתית
מונרכיה או דמוקרטיה
משחקים בדמוקרטיה
