דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / הדוגמה שלנו היא לא לקָח לאחרים

הדוגמה שלנו היא לא לקָח לאחרים

שאלה: אנחנו מפיצים להמונים חינוך אינטגרלי וערבות הדדית כדי שיהיו להם חיים יותר טובים. אבל אנחנו בעצמנו לא מראים את זה. האם אנחנו לא אמורים לשמש דוגמה לחברה שחיה לפי חוקים של ערבות הדדית? האם זאת לא אחת התחנות בדרך? נוצר הרושם שאנחנו לא מאורגנים ולא מותאמים למטרה הזאת?

תשובתי: אנחנו לא יכולים לשמש כדוגמה, מפני שאנחנו אחרים, יש לנו ערכים אחרים ושונים משלהם. אם יש לי עבודה, מים בברז, אוכל במקרר, שולחן ומיטה, אז אני לא זקוק יותר לכלום כדי ללכת בדרך הרוחנית.

ומצד שני, מישהו מהם זקוק לבית של כמה קומות, דשא וכמה רכבים ליד הבית, בריכה וכולי. לכל אדם יש את ה"מכסָה" שלו הדרושה לו כדי לממש את הייעוד של החיים שלו.

לכן יוצא, שאנחנו לא יכולים להוות עבורם דוגמה. כי אנחנו חיים אחרת ומתבססים על ערכים אחרים.

אבל אנחנו רוצים להיטיב את החיים שלהם לפי הערכים שלהם. אנחנו לא מחייבים אף אחד לקום בלילות לשיעורים ולהשתתף בחיי הקבוצה. להיפך: "תחיו את החיים שלכם איך שבא לכם, איך שהתרגלתם. אנחנו רק נעבוד יחד על סילוק הבעיות, על איך לסדר את החיים שלכם יותר טוב, לפי הבנתכם".

אל תעשו שום דיאטות, שום מחסורים למען עתיד טוב יותר. להיפך, אנחנו מביאים אור לתוך המסגרות הרגילות של החיים שלכם.

לכן אנחנו לא יכולים וגם אף פעם לא נהיה דוגמה לאחרים. אנחנו מקדישים את החיים שלנו למטרות אחרות ומנהלים אותם לא כמו שהסובבים היו רוצים שהם יהיו.

מתוך שיעור על המאמר "מתן תורה" של בעל הסולם, 16.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
איך לעזור לנזקקים?
הבאתי לכם חלק מהנס
לבהמה – את ההכרחיות, לאדם – את מה שמספיק לו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/O65Yf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest