דף הבית / חינוך, ילדים / הדוגמא הטובה ביותר

הדוגמא הטובה ביותר

מתוך שיעור במרכז קבלה לעם – מיאמי

שאלה: מהי הגישה הנכונה לחינוך ילדים?

תשובתי: זוהי משימה מאוד מיוחדת. הרי אנחנו מלמדים מישהו שעדיין לא יודע כלום על העולם. הדבר העיקרי כאן הוא לארגן עבורם סביבה. ללא סביבה, קשה מאוד ללמד את הילד לפי השיטה שלנו. חייב להיות לו קשר עם ילדים אחרים, וכולם יחד צריכים להיות מאורגנים בקבוצה.

במהלך הלימוד, הם צריכים לשבת במעגל משותף ולהרגיש שהם חזקים רק כשהם מחוברים יחד.

המורה הוא למעשה לא מורה, אלא מחנך. הילדים צריכים לראות אותו כמו חבר גדול. כשהוא יושב יחד איתם במעגל, הוא מסתיר את הבנת העולם הבוגרת שלו, ובצורה אומנותית מאוד מכוון אותם לחיבור של שווים. העיקר – לשמור על החיבור הזה.

כל אחד מצליח רק בתנאי שהוא מחובר לאחרים ומגיע יחד איתם לתוצאות קבוצתיות. ההצלחה של כל אחד נמדדת לפי מידת העזרה שלו לאחרים. אנחנו לא מעריכים אף אחד בפני עצמו, אלא רק את ההצלחה שאליה הגיע בקבוצה ודרך הקבוצה.

אנחנו לא רוצים שמישהו יבלוט יותר מהאחרים, ולכן אנחנו לא שואלים: "מי יודע?" ומצפים שיימצא איזשהו גיבור שיהיה מבריק ובקיא יותר מהאחרים. אנחנו רוצים שהילדים ירגישו שגם השאלה וגם התשובה מופנות לקבוצה, ושהעיקר זה להיות יחד. ואפילו אם התשובה הזאת לא נכונה, היא בכל זאת נכונה, מפני שכולם הגיעו אליה יחד.

אם ישנה אפשרות, אנחנו מביאים לקבוצה הצעירה מחנכים שגדולים מהתלמידים בשנתיים-שלוש. ממדריכים כאלה הילדים לומדים בצורה הטובה ביותר. הם מסתכלים עליהם כמו על "מלאכים". ואת הבוגרים יותר זה מחייב ללמוד כדי לחנך את הקטנים. בסופו של דבר אנחנו מרוויחים פעמיים: ילדים בני עשר לומדים בשמחה ובהתלהבות מילדים בני שלוש עשרה, כשהם רואים שהם מקדישים להם זמן ותשומת לב. ובני השלוש עשרה, מתוך הרגשת החשיבות העצמית, לומדים את החומר מראש ומכינים את עצמם לפגישה עם הקטנים.

צריך ללמד את הילדים כיצד לשפוט זה את זה, ואת כולנו יחד. אם מישהו התנהג בצורה לא הולמת, צריך לארגן "דיון משפטי" שבו אנחנו לומדים את המקרה ואת סיבותיו: האם זה בסדר או לא בסדר? האם אני הייתי נוהג במקומו באותה הצורה? כל אחד צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו, לעשות עבודה פנימית, עבודה פסיכולוגית אינטנסיבית.

רצוי להוציא את הילדים לסיורים, שיסייעו להם להכיר את העולם שבו הם חיים. שילכו למפעלים שונים, לשדה התעופה, לבנק, לדואר, לפלנטריום וכדומה, ובכל מקום הם יקבלו הסבר: כיצד המקום בנוי וכיצד הוא עובד. אלה יכולים להיות אפילו מחסנים בסופרמרקט, אפשר לראות שם איך מקבלים את הסחורה, ממיינים אותה, מאחסנים, ולאחר מכן מפזרים על המדפים.

בקיצור, הילדים צריכים לדעת כיצד בנויים החיים שלנו וממה הם מורכבים. בכל מקום, האחראי או המנהל נותן להם את ההסברים, ולאחר מכן, כשהילדים חוזרים לבית הספר, הם דנים יחד על מה שהם ראו ושמעו. כל אחד צריך גם לכתוב חיבור קצר על המקום שבו הוא ביקר: מהו המקום הזה, למה הוא מיועד, כיצד הוא משרת את בני האדם ואת האנושות בכללותה, אילו אנשים עובדים שם, איזו הכשרה צריכה להיות להם, וכן הלאה.

בזכות הסיורים האלה הילדים לומדים את העולם, את המבנה שלו, ורואים כיצד החלקים שלו קשורים זה לזה. הם רואים עד כמה זה לא פשוט, וזה מכין אותם להיכנס בצורה בוגרת אל העולם הגדול.

תהליך הלימוד בכיתה מצולם במצלמות וידאו. הילדים כמובן שוכחים מהר מאוד על אירועי היום שעבר, אך מאוחר יותר הם יוכלו לחזור אליהם ולהביט על עצמם מהצד: האם הם הצליחו להתחבר הפעם? זהו חלק מהלימוד העצמי.

אנחנו דואגים פחות לידע מקצועי ספציפי, ויותר לגישה נכונה לחיים. האדם צריך לדעת באיזה עולם הוא חי וכיצד צריכה לתפקד החברה האנושית כדי לשמור על קשר הדדי הרמוני בין כל חלקיה.

אנחנו מלמדים את הילדים שלנו את הפסיכולוגיה הפנימית שמאפיינת את הקשר ביניהם. זה מפתח אותם מאוד מבחינה פנימית, ומאפשר להם לקלוט חומר חדש. לא מזמן, על פי בקשת משרד החינוך, הם נכחו בכנס שבו השתתפו מאות מורים ואנשי חינוך מכל הארץ. הנערים התפזרו בשולחנות הדיון ושוחחו עם המשתתפים ברמה שהפתיעה מאוד את אנשי המקצוע.

מלבד זאת, כמה מהילדים שלנו התקבלו השנה לאוניברסיטה.

בקיצור, אנחנו רואים שכדאי להשקיע בחינוך. דוגמא של חינוך נכון משפיעה הרבה יותר טוב מכל דוגמא אחרת. הרי היא מראה את כל היתרונות של החינוך הגלובלי והאינטגרלי, בקבוצה, בחיבור, באהבה וביחסים הדדיים נכונים. ניתן לראות כיצד הגישה הזאת מפתחת באדם את יכולת הקליטה ומעצבת אותו מחדש.

כבר הוצאנו לאור כמה ספרי חינוך. אני מקווה שעד סוף השנה נסיים להכין ערכת חינוך שתכלול גם וידאו. כדאי ללמוד את נושא החינוך באתר שלנו. למקצוענים בתחום אולי כדאי אפילו לבוא אלינו לישראל לתקופה מסוימת על מנת לרכוש ניסיון. אנחנו נשמח להכניס אתכם לעניינים.

מתוך שיעור במרכז "קבלה לעם" – מיאמי, 14.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מעגלים מאגיים בחינוך
אבות וילדים: מי לא מבין את מי?
דוגמה מוחשית אחת שווה יותר מכל המילים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest