קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הדבר היחיד שחסר לעולמנו כדי להפוך לעולם רוחני הוא רק גילוי הבורא. הרי כל הכוחות של העולם הרוחני מספרים על דבר אחד בלבד – על הכוח ששולט בהם.
גם האור, וגם החושך, כל הצבעים וכל התמונות שאני רואה בעולמנו – הכול תלוי בשמש ומגיע ממנה. ללא השמש היה שורר כאן חושך מוחלט.
הוא הדין גם בעולם הרוחני, שבו אני מגלה תוספת אחת בלבד לעולם שלי: את הכוח העליון, ש"אין עוד מלבדו". אבל הכוח הזה מציג בפני כל מיני תמונות אפשריות ותכונות של העולם העליון.
הדבר שמתגלה בפני הוא אינו הכוח העליון בעצמו, אלא התופעות שלו, השליטה שלו. הכוח הזה שולט ברשת שמחברת בין הנשמות. איננו מדברים על מהות הבורא, אלא על תכונתו – תכונת ההשפעה.
אבל המשפיע חייב להשפיע למישהו, להימצא במקום שבו הוא יוכל לגלות את השפעתו. הוא הרי אינו יכול לגלות את עצמו, אלא רק את פעולותיו על מישהו.
לכן אפשר לגלות את הבורא רק בתוך החומר שבו הוא פועל ושולט – ברצון שנברא על ידו, כלומר בנשמות, הקשורות זו עם זו. ככל שהקשר ביניהן גדול יותר – כך הבורא מתגלה בו יותר ויותר.
הוא ברא את החומר שלנו והוא שוכן בתוכו.
מביאים אותנו אל החומר הזה – הוא נקרא קבוצת מקובלים, ובתוכה עלינו לגלות את האיחוד. על ידי גילוי האיחוד, נגלה בתוכו את הבורא – את הכוח שמאחד אותנו.
יננו יכולים לגלות יותר מזה. לעולם לא נשיג את הכוח בעצמו, אלא רק את גילויו – החומר וצורת השפעה (צורה המלובשת בחומר), שאותה הוא מקבל על עצמו. בדומה לעולם שלנו, שבו אנחנו משיגים רק את החומר – הרצון לקבל, ואת הצורה המלובשת בחומר.
רשומות קודמות בנושא:
המשחק של העליון עם התחתון
אנחנו מולידים בינינו את הבורא
גילוי הבורא לנברא
