דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הדאגה של הבורא והמאמצים של הנברא

הדאגה של הבורא והמאמצים של הנברא

כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 6

כתוב, שליודע תעלומות, כלומר, לבורא, ידועה מידת ההשתוקקות לחיבור איתו בליבו של האדם, כלומר, תכונת האהבה וההשפעה וההשתוקקות הזאת עדיין יכולה להיפסק בכל רגע. ולכן הבורא אינו יכול להאיר לאדם כזה על ידי האור העליון, כיוון שאם מצבו של האדם ישתנה, האור יהפוך לחושך עוד יותר גדול, ל"קליפה", לרצונות טמאים שיכולים לזרוק אותו גלגולים רבים לאחור.

ורק אם קיים ביטחון מלא (החשבון נעשה על ידי המערכת, ולא על ידינו), שניתן להעניק לאדם כוח השפעה והוא ישתמש בו בצורה נכונה, אז נותנים לו את זה.

ולכן הבורא מרבה בלערער את תחילת הקשר איתו. אבל הערעורים הללו מאוד לא נעימים, כי הם בנויים על דחייה, הרי, הבורא מראה לאדם היכן הוא חייב לעשות מאמצים כדי להשלים את תמונת הדבקות עימו. כאילו מטלטלים את האדם ואומרים לו: "התיקונים האלה והאלה אתה חייב לעשות." והאדם מרגיש במקום הזה כאב חד, דחייה, חוסר אונים ואכזבה.

זה קורה לפי "ה' צלך". אם האדם שומע ומבין זאת, הוא לא נופל מאכזבה, עלבון, זלזול, שהוא כביכול מרגיש, ולא מפסיק את עבודתו בגלל הייסורים, כי בזה הוא רואה שהבורא משתוקק אליו.

הבורא מראה מה עוד האדם צריך לעשות כדי שהמגע ביניהם יתממש. והאדם רואה בזה לא דחייה, אלא רמז, שאם הוא יתקן את זה, הבורא יתחבק עימו. וכשהבורא נותן לאדם להרגיש רגשות שליליים, הוא רואה בזה לא את הכאב שלו עצמו, על אף שכואב לו, אלא את הכאב של הבורא – כמה הבורא סובל מזה שהאדם עוד לא תיקן את עצמו ולא יכול להיות עימו בדבקות. זה נקרא "צער השכינה".

כל דבר ניתן לפתור במגמה מאוד פשוטה – במגמה לאיחוד. האיחוד הוא הפתרון היחיד והנכון של כל הבעיות מתחילת התיקון הראשון ועד התיקון האחרון. אם משהו לא מסתדר, לא מתאים, עלינו מייד לשבת במעגל ולדון, לברר ב"עשירייה", כאשר כל אחד מוסיף לדברי האחר, אף אחד לא נאבק עם אף אחד, כל אחד מתבטל מול השני ורק מוסיף לדבריו.

מתוך שיעור מס' 6, כנס סנט פטרבורג, 14.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לעמוד במבחן המאמץ
דוחים, כלומר מקרבים
שמאל דוחה וימין מקרבת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/vKylm

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest