דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הגילוי הוא בטעמים

הגילוי הוא בטעמים

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות מ"ח: "שתרי"ג אברים שבו הם תרי"ג פרצופים המיוחדים במיני הארתם, כל אחד לפי דרכו."

שאלה: כיצד חלקים מהשלם יכולים להיבדל זה מזה לפי הארתם? מה זאת אומרת "כל אחד לפי דרכו"?

תשובתי: לכל תא, כל מולקולה, כל אטום וכל חלקיק האטום יש את הייעוד שלו, העבודה שלו. בהתאם לזה, אני צריך לגלות את האופי ואת העבודה של כל פריט הבריאה עד לפרט האחרון. בסופו של דבר אני אצטרך להגיע לנקודה המקורית של "יש מאין", שהיא המקור של כל הרצון, ובאותה הנקודה המקורית לתקן את הרצון. על ידי זה אני כביכול מבטל את ה"יש מאין".

לכן, כל הרצונות מיוחדים וקשורים ביניהם. אבל המורכבות שלהם אינה נלמדת דרך ההתעמקות בתוך הפרטים, כפי שנהוג בעולמנו הדטרמיניסטי שמחולק לחלקים נפרדים. לא, ברוחניות אני מכיר את הכול דרך אינטגרציה דינמית בין החלקים. שם אני לא מסוגל לגלות אף רצון בלי כל יתר הרצונות. את כל אחד מהם אני משייך ליתר הרצונות (תרי"ג מינוס אחד) וכך כל פעם.

שאלה: לפי התיאור, לשם כך אני חייב להיות גאון אמיתי…

תשובתי: נאמר, "לא החכם למד". אני לומד את העולם "בטעמים". הנוסחה הכימית שמתארת את התכונות של חומר כלשהו "לא מדברת אליי". אבל אם אני ארגיש אותו, זה יסביר לי את הכול.

ולכן, ברוחניות הגילוי הוא בטעמים. אפשר לכתוב רומן שלם על טעם כלשהו, אבל בכל זאת אני לא אוכל לתאר אותו לעצמי. אבל אחרי שאני אטעם, אני אפתור את כל הבעיות ואז הכול יהיה לי ברור. מספיק להכיר את הטעם, כי בו מתגלות כל ההתחלות, כל התכונות והדיוקים. ואחרי שאני קורא את הכותרת הנכונה אני כבר מבין על מה מדובר.

ההשגה הרוחנית אינה דורשת שום דבר מלבד ביטול כלפי הקבוצה, הכנעה של הרצון לקבל כלפי הרצון להשפיע…

שאלה: אז על ידי מי וכיצד מתבצע איסוף הנתונים?

תשובתי: בתוך הרצון מתעוררת הצורה השלמה של הוי"ה, ארבע דרגות ההתפתחות של "אור ישר". חוץ מהן שום דבר אינו קיים. בדיוק אותן אני משיג. כל העולמות, כל הפעולות, השבירות והתיקונים, הכול נמצא בתוך המבנה הקבוע ההתחלתי של הוי"ה. המפתח לגילוי הוא החיבור בין החברים והוא נעשה על ידי האור. רק החיבור נותן לי ידיעה, חכמה. מתוך הניתוק בין החלקים, על ידי החיבור ביניהם, אני משיג את הטבע שלהם במלואו, משיג את הכול.

זאת הייתה מטרת השבירה, כל החלקים התרחקו זה מזה ועכשיו מציגים לי את תמונת השבירה, ההופכיות שלהם מהטבע. ובהמשך אני מתחיל לחבר ביניהם, ללמוד את הצורות ההפוכות מהחיבור ועל ידי זה אני "מרכיב" את הבורא. אני לא מרכיב אותו כמילוי הפנימי של הכלי, אלא את צורתו החיצונית, וכתוצאה מזה אני מגלה את הבורא.

שאלה: האם מסתבר, שהחיבור משפיע על הכול עד לאטומים בעולם שלנו? כיצד זה יכול להיות?

תשובתי: העולם שאותו אני רואה עכשיו הוא הקלקולים שלי. כאילו עושים לי צילום רנטגן ואני מביט במסך שבו מופיעה התמונה. זה העולם שלנו, אני רואה את הפנימיות המקולקלת שלי, את ה"כרס" של האגו שלי שרוצה למלא את עצמו יותר ויותר.

ולכן, כאשר אני משתנה, העולם משתנה יחד איתי. על כך נאמר: "עולם הפוך ראיתי".

מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר הזוהר", 14.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הפיזיקה והליריקה של העולם הרוחני
השגה שאינה מותירה ספק
מגבר בעוצמה פי 620

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest