דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הגורל קישר בינינו, וזה בלתי הפיך

הגורל קישר בינינו, וזה בלתי הפיך

שאלה: המבצע הצבאי "צוק איתן", וכל האירועים הקשורים אליו, עוררו בעם ישראל הרגשה מיוחדת של חיבור. כנודע, כל פעם שמתעורר מצב מיוחד, עם ישראל מתאחד. אבל הפעם הורגש חיבור בלתי רגיל, חזק במיוחד, כפי שלא היה כדוגמתו בעבר.

הוא נגע בכולם, החל מהילדים הקטנים ועד האנשים המבוגרים. יש צילום של טנק שכולו מכוסה בציורי ילדים שנשלחו לחיילים. אנשים זרים היו מבקרים את החיילים הפצועים, עזרו למשפחותיהם ושלחו חבילות לחזית. מעולם לא הייתה עזרה הדדית בקנה מידה כזה. מהי ההרגשה המיוחדת שהתעוררה בעם ישראל במלחמה הזאת?

תשובתי: בעם ישראל טמון כוח נסתר כלשהו, אני אפילו ראיתי את האזכור לזה בספרים ובסרטים של במאים שאינם שייכים לישראל. אצל היהודים קיימת הכנה מסוימת למסירות נפש. זה יכול להתבטא ביחס למדע, למקצוע או במסירות לעניין כלשהו. האדם מרגיש שהוא חייב להתמסר כולו למען רעיון כלשהו. ואף על פי שתופעה כזאת קיימת בכל עם, בכל זאת, אצל היהודים היא מתבטאת בצורה מיוחדת. ברגע שמתעוררת האפשרות הם מביעים את נאמנותם, את הקשר, את החיבור, עד כדי הקרבה עצמית.

האדם לא מחפש שום רווח, לא משנה לו שלא ידעו על מעשיו, שלא ידברו עליו, שלא יזכרו אותו כגיבור. פתאום מתעוררת באדם המוכנות למסירות שטמונה בו והיא נובעת מההיסטוריה של העם היהודי.

פעם, בימי בתי המקדש הראשון והשני (שמסמלים את הכלי המחובר, נשמה אחת), היינו מחוברים יחד. החיבור הזה יצר בינינו קשר נצחי ועמוק ביותר, אשר עד היום מזין וממלא אותנו. הוא מעורר בנו הרגשה מיוחדת שקיימת בין הפרט ליתר עם ישראל. למרות שהוא מנסה בכל כוחו להיבדל מכל העם ולברוח למקום נידח בקצה העולם, כדי שאף אחד לא ידע שהוא יהודי, כדי שהוא בעצמו ישכח זאת ויהיה דומה לכל היתר. אבל הוא לא יכול לעשות זאת, מפני שהקשרים בינינו הם למעלה מהעולם הזה, הם נמצאים בדרגת העולם העליון. לכן, האדם אינו מסוגל להפסיק להיות יהודי, אף על פי שהוא רוצה בכך.

הקשר הזה מתבטא אפילו אחרי מספר דורות, כשהאדם בעצמו לא יודע שהוא יהודי. אני נפגשתי עם המון אנשים כאלה. במיוחד בספרד ובפורטוגל אני נפגשתי לעתים עם אנשים שהצהירו שהם לא יהודים מלידה, אבל הם מרגישים שייכות כלשהי ליהדות. הם צאצאים של האנוסים שפעם נאלצו לוותר על יהדותם תחת האיום של הגירוש מספרד, אבל הקשר עם העם היהודי ממשיך לחיות בתוכם.

זו תופעה טבעית, שנובעת מתוך מערכת המציאות. הקשר נוצר בדרגה רוחנית מאוד גבוהה, כשכולם היו מחוברים במצב של "כאיש אחד בלב אחד", נשמה אחת. החיבור הטביע בנו גֵן רוחני מיוחד בדרגה יותר גבוהה שאנחנו נמצאים בה היום, בדרגת "האדם".

לכן, אנחנו לא יכולים לנתק את הקשר הזה, כי הוא אינו ניתן לשינוי אלא רק לשחזור. לכן, על ידי בעיות וצרות שונות אנחנו מתעוררים היום וחוזרים לאותו המצב של קשר נפשי.

אין ברירה, אנחנו מקושרים ביחד, והגורל, הבורא, מעורר אותנו. די לנו בלחצים ברמה גופנית שבה אנחנו חיים בדרגת "חי", ומיד מתעוררת בנו הרגשת הנוכחות של דרגת "האדם" ברמה אחרת, יותר גבוהה. זו אותה הדרגה שבה היינו בזמן החיבור בינינו ושאליו אנחנו יכולים להגיע שוב.

הקשר הפנימי הזה קיים בין כל היהודים ואפילו בכל אותם השבטים האבודים מימי בית המקדש הראשון. ישנם המון אנשים בעולם השייכים לאותם השבטים האבודים. הגופים אינם שייכים לגלגולי הנשמה, כי הנשמה נשארת אותה הנשמה. לכן, קיים בינינו אותו הקשר, בצורה נסתרת, פנימית ביותר, הוא נצחי, רוחני ונעלה ביותר.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 425, 12.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האם לעולם יש צורך במלחמה הומאנית?
כיצד להפוך את האויבים לאחים אהובים
הדרך לשלום

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/pxL6C

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest