הגבול שמעבר לו, הרע הופך לטוב

מתוך מאמר של בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", סעיף ע"ח:

"אשר אפילו, כל העולם יאמרו לך, שצדיק אתה, תהיה, בעיניך, כרשע". דהיינו, "בעיניך" דוקא. פירוש: כל עוד, שלא זכית לפקיחת "עינים" בתורה, תחזיק את עצמך כרשע, ובל תשטה את עצמך, מכח הפרסום, שיש לך בכל העולם, לצדיק."

האדם לא מבצע מרצונו מעשים טובים או רעים. כלפי הרוחניות לא מתחשבים בתכונות הטבעיות של האדם שאיתן הוא נולד, עד כמה הוא נראה אדיב ועדין, או להיפך, גס. עד שהוא לא זוכה לגילוי, ושהבורא מעיד עליו וערב לו, לכוונות הטובות שלו, עד אז הוא נשאר רשע גמור.

וכאשר הוא משיג את הגילוי והאור מחזיק אותו, אז הוא הופך להיות צדיק וטוב. לכן אנחנו לא עושים בינינו חשבונות, מי מאיתנו רע ומי טוב. כלפי הדרך הרוחנית הכול נקבע רק על ידי חציית הגבול המיוחל הזה, ה"מחסום".

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 16.12.2012