קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
היום אנחנו מרגישים לא רק את העולם שמחוצה לנו כהפוך, עוין, מאיים, אלא גם את הטבע התואם כעוין לנו עצמנו, מפני שהאגו מכניס אותנו לכאלה מצבים, שאנחנו לא יכולים לאלף ולרסן אותו.
אנחנו מרוקנים את משאבי הטבע, על אף שיודעים שבעוד 20 שנה הם יאזלו. מה יהיה הלאה?! לא חשוב. העיקר זה לנצלם בצורה מקסימלית כדי לצבור "ניירות ירוקים" בבנק. אז איפה כאן הגישה החכמה?! אנחנו מייצרים היום מיליארדי פריטים למיניהם מפלסטיק, כדי לזרוק אותם כעבור מספר חודשים לאשפה, ואחר כך נגמר לנו הנפט שממנו אנחנו מייצרים את הפלסטיק הזה, אבל אנחנו אפילו לא חושבים על כך.
כל ההתגלויות העוינות האלה של הטבע החיצוני והפנימי כלפינו, מחייבות את האדם "להצטמק", להסתתר באיזו נישה. הוא לא יכול לשלוט, לא עם הטבע הזה ולא עם האחר, לא עם שלו ולא עם החיצון.
לכן עכשיו אנחנו נמצאים בנקודת ההתפצלות שאותה צריכים לעבור. והיא מסתכמת דווקא בהכרת הרע של הטבע שלנו, שמעמיד אותנו כנגד הטבע החיצוני ולא מאפשר לשקול הכול בצורה חכמה, נכונה, בריאה. האגו מאלץ אותנו להימשך לעושר, כבוד, מושכלות, שליטה, ואנחנו מנצלים את זה רק לרעתנו.
כל זה, הוא גילוי הנזק של מה שמתרחש איתנו בסך הכול ב- 30-40 השנים האחרונות. עד אז התפתחנו יחסית נכון, האדם השתמש בטבע, היכן שזה באמת היה הכרחי. אני זוכר, שתוקף האחריות על המקרר הראשון שקניתי היה 18 שנה! היום דבר כזה לא קיים! היום הכול נעשה בכוונה בצורה כזאת, כדי שהמוצר יתקלקל כמה שיותר מהר. וגם אם הוא עדיין פועל, אז אומרים לך פשוט להחליף ישן בחדש בתוספת הנחה.
יוצא, שאנחנו חצינו את הגבול של היחס הנבון לחיים, לעולם, לטבע. ואנחנו צריכים להכיר ביחס הרע שלנו היום לעצמנו, ולאנושות, ולטבע. רק לאחר מכן אפשר יהיה לדבר על כך, שקיימת שיטה להגיע להרמוניה.
היא תגלה לנו עולם ענק ושלם, שלא בנוי על ניגודים – על עבדות מוחלטת וחופש מוחלט, אלא על הקו האמצעי הנכון, כלומר הכול יהיה מאוזן. ואז אנחנו נראה שדווקא כך מתפקד הטבע.
לכן, אני חושב שהתקשורת סוף סוף תעבור את נדנדת המטוטלת, את הסטייה שלה, לכיוון הנגדי מהמצב ההתחלתי ותבוא לאמצע שלה. אז אנחנו נתחיל לפעול הדדית לא דרך מכשירי קשר, אלא דרך תקשורת פנימית ישירה זה עם זה, לא מילולית, לא רגשית חיצונית, אלא ביצירת שדה קשר משותף. יש בנו את הנטיות האלה שבשבילן לא צריך שום מכשירים. אנחנו פשוט נרגיש את כולם ואת הכול כשלם אחד ויחיד.
מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, 21.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
פחד מפני זרם של מידע
לעולם של הרמוניה פנימית
ייסורים שאין בהם צורך
